הלכות ירושה

יום שלישי – א תמוז – ר"ח

1. יהודי שמת והשאיר בן, הבן יורש את כל נכסיו ואם יש כמה בנים חולקים בחלקים שווים, וכן הדין באשה שמתה בניה יורשים אותה (שו"ע חו"מ רעו א).

2. היה בכור בן הבנים מקבל פי שנים בנחלה. כיצד מחלקים את הנחלה, אם יש לנפטר שני בנים, חולקים את הנחלה לשלושה חלקים, והבכור ייטול שני חלקים, והאח השני חלק אחד.

ואם היו שלושה בנים, חולקים לארבעה חלקים והבכור יקבל שני חלקים וכל אחד מהשניים הנותרים יקבל חלק אחד, וכן על זה הדרך (שם רעז א).

יום רביעי – ב תמוז

1. בכור שיורש פי שנים היינו בכור לאביו, ואפילו שאינו בכור לאמו, כגון שכבר ילדה מאיש אחר, כל שהוא בכור לאביו יורש פי שנים (שו"ע חו"מ רעז א).

בכור שנוטל פי שנים, היינו בירושת האב, אבל בירושת האם בכור נוטל כשאר הבנים (שם רעח א).

2. יוצא דופן, כלומר מי שנולד בניתוח קיסרי אינו בכור, שנאמר אשר תלד כדרך היולדות (שם רעז ז).

יום חמישי – ג תמוז

1. בכור אינו נוטל פי שנים אלא במוחזק לאביו במותו ולא בראוי להגיע לו, ולכן, אינו יורש פי שנים בהלוואה שהלווה האב והוחזרה ליורשים לאחר מותו (שו"ע חו"מ רעח ג).

2. וכן אינו יורש בירושה שהגיעה לאביו לאחר מותו, כגון שהסבא מת אחרי שהאב מת הרי שבירושת הסב יחלקו הנכדים בשווה אע"פ שיורשים מכח האב (שם).

לע"נ הרב שלמה בן יוסף בוסי