הלכה יומית | יט – כג טבת תש"פ

יום חמישי – יט טבת

א. שיפוץ "מקלט" והחזקתו התקינה אינה בגדר 'מנהג המדינה' או 'צורך גדול' לפי שיטות הלוחמה בזמננו בפרט במקומות שאינם סמוכים לגבול, וע"כ לא ניתן לכפות את שיפוצו על דיירי הבניין (למרות שהחוק מחייב לתחזק מקלטים) (שמרו משפט עמוד סז).
ב. קבלן שבנה בניין משותף והוסיף בו דברים שלא נהוג לעשותם כגון שהקים בו גינה מיוחדת עם שתילים נדירים, אם בעלי הדירות לא התנגדו לכך בשעת כניסתם לבניין, יכול כל דייר מכאן ולהבא לחייב את שאר הדיירים או את ועד הבית להשקיע הוצאות בהחזקתם התקינה (משפטי התורה ח"ב סימן נה, סז.).

יום שישי – כ טבת

א. אדם שמכר דירה או שטח אדמה לחברו בסכום של 200,000 ש"ח יכול שכנו המכונה "בן המצר", היינו שדירתו או קרקעו גובלים בדירת המוכר, ומעוניין לקנות את דירת המוכר עבורו, לשלם לקונה את סכום הקניה ולהוציא את הדירה או הקרקע מידיו (שו"ע חו"מ קעא ו).
ב. במקרה שהמוכר הנ"ל קדם וקנה את הדירה בחזרה מהקונה הראשון והחזיר לו את התשלום, ולאחר מכן מכר את הדירה שוב לאדם אחר בסכום גבוה יותר, כגון 250,000 ₪ , רשאי אותו "בן המצר" לשלם לקונה השני את סכום המכירה הראשון ולהוציא מידיו את הדירה ואת ההפרש יגבה הקונה השני מן המוכר (שמרו משפט עמוד עג).

שבת – שמות – כא טבת

א. אין דין בן המצר באשה או יתומים קטנים שבאו לקנות קרקע או דירה, שהרי כל דין "בן המצר" הוא משום "ועשית הישר והטוב", ובמקרה זה הישר והטוב הוא לעזור לאשה או ליתומים שאין דרכם לחזר ולקנות קרקעות או בתים במקומות רחוקים (שו"ע חו"מ קעה מז).
ב. שני דירות הממוקמים אחד מעל השני- "בית ועליה". נחלקו הפוסקים אם היחס ביניהם מוגדר "כשותפים" או כ"מצרנים". ההשלכה של המחלוקת הנ"ל תהיה בהתמודדות של המצרן שמתגורר בקרקע הסמוכה לדירה התחתונה כנגד בעל הדירה העליונה. לדעת הבית יוסף והרמ"א לא יוכל בעל ה"עליה" לעכב את מכירת הדירה למצרן הסמוך היות וגם הוא מוגדר כ'מצרן' כמותו, ולדעת האחרונים יוכל "בעל העליה" לעכב את המכירה לטובתו עקב היותו מוגדר כשותף שכחו עולה על כחו של ה'מצרן' (שם נא).

לע"נ רנה בת לולאה ע"ה

יום ראשון – כב טבת

א. שכן שהתקין מזגן מעל מרפסת חברו והנ"ל טוען שמרפסת זו מיועדת לסוכה והימצאותו של מזגן מעל המרפסת ממעט את שטח הסוכה ואינו מאפשר לשבת בה כראוי- אם רוחב המזגן עולה על ד' טפחים (32 ס"מ)- שיעור המונע (מצד הלכות סוכה) לשבת תחת המזגן- ובנוסף כתוב במפרט של בעל המרפסת כי מרפסת זו מיועדת למרפסת סוכה, מחויב בעל המזגן להרחיקו מעל מרפסת שכנו ולשאת בהוצאות ההרחקה.
ב. במידה ולא מצוין במפרט שזוהי מרפסת סוכה, אין העמדת המזגן באופן הנ"ל מוגדרת כ"נזק" המחייב את בעליו להרחיקו (או"ח תרלב, חו"מ קנה לב, ב"ב ב. ובחידושי הר"ן שם).

יום שני – כג טבת

א. שכן בקומה עליונה שהוציא מרפסת הגורמת לבטל לחלוטין את הסוכה של השכן שמתחתיו, הרי הוא עובר בכך איסור ונחשב כגזלן ומותר למחות בו ולבטל את מעשיו.
ב. אדם שנטע בחצרו עץ פרי וענפי העץ התפשטו ונכנסו לתוך שטחו של שכנו הסמוך לו, הפירות הנמצאים על אותם ענפים שייכים לבעל העץ וגם אם נשרו הפירות ונפלו לתוך שטחו של השכן, הרי הוא מחויב בהשבת אבדה ויחזיר את הפירות לבעל האילן (שו"ע חו"מ קסז ב).