יום חמישי – כז  אייר

• חייב  לעזור לו אפילו מאה פעמים, שנאמר: עזוב תעזוב (שמות כג, ה) הקם תקים עמו (דברים כב, ד), כלומר, מכפילות הדברים בפסוק אנו לומדים שצריך לעזור לו אפילו פעמים רבות.

אולם אם אומר לו בעל המשא איני צריך לך, פטור מלעזור לו (שו"ע חו"מ רעב ד).

• למה נאמר בפסוק "עמו"? שאם היה הבעלים שם והלך וישב לו ואמר לזה שפגע בו: הואיל ועליך מצוה אם רצית לפרוק לבדך פרוק, הרי זה פטור, שנאמר: "עמו" (שמות כג, ה). ואם היה הבעלים זקן או חולה, חייב לטעון ולפרוק לבדו (שם ז).

יום שישי – כח  אייר – יום  ירושלים

• הפוגע בשתי בהמות: אחת רובצת תחת משאה והשנייה בעליה לא מצא מי שיטעון עמו, מצוה לפרוק בתחילה משום צער בעלי חיים, ואחר כך טוען (שו"ע חו"מ רעב י).
• ואם היה אחד שונאו ואחד אוהבו, ושונאו צריך טעינה, מצוה לטעון עם השונא תחילה, כדי לכוף את יצרו הרע (שם).

שבת – במדבר – כט  אייר

• שתי ספינות העוברות ופגעו זו בזו, אם שתיהן עוברות בבת אחת שתיהן טובעות, ואם בזו אחר זו עוברות, כיצד הם עושים? טעונה ושאינה טעונה, תדחה שאינה טעונה מפני הטעונה, קרובה ורחוקה, תדחה קרובה מפני שאינה קרובה, שתיהן רחוקות או שתיהן קרובות או טעונות, עושים פשרה ביניהם (שו"ע חו"מ רעב יד).
• בימינו, יש חוקי תעבורה הקובעים למי יש זכות קדימה.

אולם לעתים צריך לפנים משורת הדין ולתת זכות קדימה גם למי שלא מגיע לו ע"מ למנוע תקלות בכביש, כגון רכב גדול או משאית שצריכים לצאת מרחוב צר והם חוסמים את הרחוב, צריך לתת להם לצאת ולהשתלב בתנועה כדי שלא יעכבו את כל הבאים אחריהם, וכל כיוצא בזה.

כמו כן רכב עמוס הנוסע באיטיות בכביש בעל נתיב אחד, עליו לנסוע בשולי הדרך ע"מ לא לעכב את הבאים אחריו.

לע"נ רישרד שלום בן רחל ישי

לע"נ שרה בת יצחק צבי