ד שבט
- המשך ביאור הדברים הקובעים למעשר: מלח – כמו כן אם כבש את הפירות במלח (כגון זיתים, מלפפונים וכיו"ב) לאחר גמר מלאכתן, מתחייבים הפירות בהפרשה אע"פ שלא הכניסם לבית (רמב"ם מעשר ג ג, שו"ע יו"ד שלא פג).
- הפריש תרומה – אם הפריש תרומה גדולה מהפירות, אינו יכול לאכול מהם אכילת עראי עד שיפריש מהם מעשרות. בד"א, שהפריש לאחר שנגמרה מלאכתן, אך אם הפריש לפני שנגמרה מלאכתן, מותר לו לאכול מהם אכילת עראי (שם).
ה שבט
- המשך ביאור הדברים הקובעים למעשר: כניסת השבת גם היא קובעת למעשר, לכן אסור לאכול אכילת עראי בשבת מפירות תלושים אם לא הפרישו מהם לפני כניסת השבת. וכן לאחר השבת יהיה אסור לאכול מהם עד שיפריש (רמב"ם מעשר ג ג, שו"ע יו"ד שלא פג).
- המכניס פירות לביתו לפני שנגמרה מלאכתן, יכול לאכול מהם אכילת עראי. ואם לאחר שהכניסם לבית עשה פעולות של גמר מלאכה, חייב לעשר לפני שממשיך לאכול (רמב"ם שם ד, שו"ע שם).
ו שבט
פירות שאינם ראויים לאכילה כשהם קטנים, אינם חייבים במעשר עד שיגדלו ויעשו אוכל, שנאמר: "מזרע הארץ מפרי העץ" – עד שיהיה פרי. וכן התבואה והקטניות, שנאמר: "את כל תבואת זרעך", עד שתעשה תבואה, וזו היא עונת המעשרות, וקודם שתגיע התבואה והפירות לעונה זו מותר לאכול מהן כמה שירצה ובכל דרך שירצה (רמב"ם מעשר ב ג).
פירות שהם ראויים לאכילה כשהם קטנים, או פירות שכבר הבשילו, אך בעל הפירות אינו קוטף אותם אלא משאיר אותם מחוברים לקרקע כדי שיגדלו יותר, כיון שהם שראויים לאכילה, הגיעו לעונת המעשרות וחייבים במעשר (שם ד).
ז שבט
אי זו היא עונת המעשרות, מזמן שהפירות ראויים לזרוע אותם והם יצמיחו צמח חדש, וכל פרי לפי זמנו. בתבואה, עונת המעשרות היא מזמן שתגיע התבואה לשליש מגודלה הסופי, ובירקות החיוב מזמן שראויים לאכילה (רמב"ם מעשר ב ג).
פירות שהגיעו לעונת המעשרות שהוא שלב ההבשלה כשהפרי ראוי לאכילה, אפילו אם רק חלק מהפירות עץ כגון ענב אחד או פרי אחד בעץ הרי כל העץ חייב בתרומות ומעשרות (רמב"ם מעשר ב ה).
ח שבט
באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר התבואות הקטניות והירקות, וב-ט"ו בשבט הוא ראש השנה למעשר האילנות. בראש השנה אנו מונים שנה חדשה למניין השמיטה, ובאותה שנה מפרישים את המעשר השייך לה – מעשר שני או מעשר עני, ובשנת שמיטה אין מפרישים תרומות ומעשרות (רמב"ם מעשר שני א ב, שו"ע יו"ד שלא קכה).
הירקות מתחייבים במעשרות משעה שקוטפים אותם, לפיכך הקוטף ירקות לאחר ראש השנה השלישית לשמיטה, מפריש מעשר עני, אע"פ שהירקות הגיעו לעונת המעשרות לפני ראש השנה (רמב"ם שם ד, שו"ע שם קכו).
ט שבט
בתבואה וקטניות, הזמן הקובע לחיוב מעשרות הוא הזמן שבו הם מגיעים לעונת המעשרות, לפיכך, אם הגיעו לעונת המעשרות לאחר ראש השנה של השנה השלישית לשמיטה, מפרישים מהן מעשר עני (רמב"ם מעשר שני א ב, שו"ע יו"ד שלא קכה).
אם הגיעו לעונת המעשרות לפני ראש השנה של השנה השלישית לשמיטה, אף על פי שנגמרו ונקטפו בשנה השלישית (לאחר ראש השנה), מפרישים מהן מעשר שני, כמו בשנה השנייה לשמיטה (שם).
י שבט
בפירות האילן, הזמן הקובע לחיו מעשרות הוא מזמן שהגיעו לעונת המעשרות, לפיכך, אם הגיעו לעונת המעשרות לאחר ט"ו בשבט, מעשרים מהם את המעשר של אותה השנה למניין השמיטה (רמב"ם מעשר שני א ב, שו"ע יו"ד שלא קכה).
פירות האילן שבאו לעונת המעשרות לפני ט"ו בשבט של השנה השלישית לשמיטה, אף על פי שנגמרו ונאספו לאחר ט"ו בשבט, מתעשרים לשעבר, כלומר הם שייכים לשנה הקודמת שהיא השנייה לשמיטה, ומפרישים מהן מעשר שני. וכן אם באו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של השנה הרביעית אף על פי שנגמרו ונאספו בשנה הרביעית לשמיטה, מפרישים מהן מעשר עני (שם).
