יום שלישי – ט שבט
א. אם אדם הזיק את מכונית חברו וסרט את הפח, ומכונית זו יש עליה כבר הרבה שריטות ובעל הרכב לא יתקן את הסריטה וגם אין ירידת ערך בגלל שריטה זו מחמת שיש במכונית הרבה שריטות – לא חייב המזיק לשלם, כי אין כאן בעצם נזק.
ב. רכב שעמד במקום שאסור לו לעמוד שם, וכתוצאה מכך התנגש בו רכב אחר, הרכב שעמד בצורה שגרמה לנזק חייב בתשלום (שו"ע חו"מ שעח ו-ז).
יום רביעי – י שבט
א. אדם המזיק חייב בין אם הזיק במזיד ובין אם הזיק בשוגג (שו"ע חו"מ שעח א). רק במקרה של אונס גמור אפשר לפטור אותו. אדם שנוהג ברכב נחשב מזיק בידיו כיוון ששולט בידיו ברכב ומטהו כרצונו.
ב. אדם שנסע לאחור והתנגש ברכב שעמד שם, גם אם הרכב השני לא היה צריך לעמוד שם, הרי נהג הרכב הפוגע צריך היה להסתכל לאחור כשנסע ובודאי היה רואהו, ואי אפשר לומר במקרה כזה שהוא אנוס גמור, ולכן חייב בנזק.
יום חמישי – יא שבט
א. אין דנים דיני נזקין ע"פ אומדן, אפילו באומדן היותר גדול, אם לא ראו העדים את הנזק בעיניהם ראיה ממש. וכך אמרו חז"ל (ב"ב צ"ג א) שור שהיה רועה ונמצא שור הרוג בצדו, אף על פי שזה ננגח וזה מועד לנגוח – אין אומרים בידוע שזה הרגו (ערוך השולחן חו"מ תח).
ב. מתקנת קדמונים במקום שאינו מצוי עדות כשרים מקבלים עדות אפילו מפסולים, ואמנם יש לחשוש שישכרו עדים פסולים ויעידו שקר, ולכן, מסור הדבר לבית הדין לשקול האם אמת בפיהם ואם נראה להם – דנין על פיהן לחייב את המזיק, שאם אין אתה אומר כן יחריבו השדות והגנות והפרדסים ולא ניתן יהיה לחייב את המזיקים (שם).
ינון יצחק בן אסתר ברוריה – זיווג הגון
לעילוי נשמת גד בן שושנה
