יום רביעי – יז שבט
א. מדת חסידות הוא שיצניע אדם קוציו ושאר כל דבר המזיק במקום שלא יבא מהם תקלה, כגון שישליכם לנהר או ישרפם (שו"ע חו"מ תטו ג), ועל זה נאמר – הרוצה להיות חסיד יקיים מילי דנזיקין (סמ"ע שם).
ב. הכותל והאילן שהיו נטועים כראוי וראו שעומדים הם ליפול מחייבים את בעליהם לקוץ את האילן ולסתור את הכותל. ונותנים להם זמן לעשות זאת. ואם הדבר נחוץ ויש לחוש שיזיק לאחרים, אין נותנין לו זמן רק כופין אותו לסלק היזיקו מיד. ואם השתהה ולא קץ בזמן ונפלו והזיקו חייב בהיזקם (שו"ע חו"מ תטז).
