ההלכה היומית לקוחה מהספר 'אשר פריו יתן בעתו', העוסק בנושא 'מצוות התלויות בארץ' וכן בהלכות שמיטה כהכנה לקראת שנת השמיטה הבעל"ט. הספר יוצא לאור ע"י מכון 'רזי המשפט' בכולל ענב.
יום ראשון – יט טבת
עציץ שיש בו נקב והוא יונק מהקרקע, נחשב כמחובר לקרקע, והגידולים הגדלים בו חייבים בתרו"מ מהתורה (בזמן שתרו"מ נוהגות מהתורה). שיעור נקב זה הוא כדי שיצא ממנו שורש קטן, שעוביו פחות מכזית. אך אם אינו נקוב, הגידולים חייבים בתרו"מ מדברי חכמים (רמב"ם תרומות ה טו).
גידולים שגדלו בעציץ שאינו נקוב ולאחר מכן ניקבו – אם הנקב נעשה לפני שהגידולים הגיעו לעונת המעשרות, הרי הם נחשבים כמי שגדלו בעציץ נקוב, אך אם ניקב העציץ לאחר מכן, הרי הם נחשבים כמי שגדלו בעציץ שאינו נקוב וחייבים בתרו"מ רק מדרבנן (שם).
יום שני – כ טבת
פירות וירקות שגדלו בעציץ המנותק מהקרקע (על ידי יריעת פלסטיק), דינם כעציץ שאינו נקוב, וחייבים בהפרשת תרומות ומעשרות בברכה מדברי חכמים (רמב"ם מעשר א י).
פירות וירקות שגדלו בעציץ שבתוך הבית, פטורים מדין תורה אך צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות מדברי חכמים. וכן הדין בגידולי חממה (שם).
יום שלישי – כא טבת
גידולי מים פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות כיון שהם גדלים בתוך מבנה וגם הם נמצאים בתוך מים ולא בתוך מצע גידול ולכן אינם נחשבים כגדלים ב"ארץ".
בהנבטה ביתית על מצע שלא רגילים להנביט עליו, פטור מהפרשת תרומות ומעשרות, מהטעם הנ"ל, אבל אם מגדל על מצע שרגילים לגדל עליו, כגון טוף כבול וכדו’, חייב להפריש עם ברכה מפני שכל מצע שדרך המגדלים לגדל עליו נקרא גידול ב"ארץ".
יום רביעי – כב טבת
התורם מפירות הגדלים בארץ על הגדלים בעציץ נקוב, או מפירות עציץ נקוב על הגדלים בארץ תרומתו תרומה, תרם משאינו נקוב על הנקוב תרומתו תרומה ויחזור ויתרום, תרם מן הנקוב על שאינו נקוב תרומתו תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות ממקום אחר (רמב"ם תרומות ה טז).
אין תורמים מדבר שהוא חייב מן התורה על דבר שהוא חייב מדבריהן ולא מן המחויב מדבריהן על החייב מן התורה, ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום (שם יד).
יום חמישי – כג טבת
אין מפרישים תרומות ומעשרות וחלה בשבת כיון שזה דומה להקדש וגם תרומה נקראת קודש, ואין מקדישים בשבת, וגם נראה כמתקן את הפירות. אם טעה והפריש בשבת הפרשתו הפרשה. אם הפריש במזיד בשבת אסור עד מוצאי שבת.
אדם שלא הספיק להפריש לפני השבת או שמתארח בשבת בבית שלא מפרישים, יאמר את נוסח ההפרשה לפני שבת בלשון עתיד וכך יתחיל את ההפרשה ויהיה מותר לו להפריש בשבת עם ברכה. ואם הוא אורח, יש לו לבקש רשות מבעל הבית להיות שליח עבורו ע"מ להפריש תרומות ומעשרות.
יום שישי – כד טבת
יש להפריש מחלקי הפרי שבני אדם אוכלים אותם, אבל חלקי הפרי שאין דרך בני אדם לאכלם, כגון קליפות, גרעיני הפרי, עלים חיצוניים וכיו"ב, לא ניתן להפריש מהם.
תבלינים ועשבי תיבול שאין דרך בני אדם לאכלם כמות שהם, אלא משתמשים בהם כדי לתת טעם בתבשיל, פטורים מתרומות ומעשרות כיון שאינם בגדר "אוכל", אולם אם גם אוכלים אותם כמו שהם, חייבים להפריש מהם.
יום שבת – כה טבת
עלי תה המשמשים רק לתת טעם בתה ולא למאכל וזורקים אותם לאחר הבישול, פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, אך אם משתמשים בהם גם למאכל, חייבים בהפרשה.
פירות שנועדו לעשיית מיץ ולא לאכילה, יש להפריש מהם תרו"מ לפני סחיטת המיץ. אם הכין מיץ מפירות ללא הפרשה יש להפריש לאחר הסחיטה מפירות טבל אחרים, אם אין פירות אחרים יפריש מהמיץ עצמו.
