יום שלישי – ל שבט – ר"ח
א. החובל בחברו, אע"פ שנתן לו חמישה דברים שהחובל חייב בהם, אינו מתכפר לו עד שיבקש ממנו וימחל לו, ואסור לנחבל להיות אכזרי מלמחול כי אין זה דרך זרע ישראל, אלא כיון שבקש ממנו החובל ונתחנן לו פעם ראשונה ושניה, וידוע שהוא שב מחטאו וניחם מרעתו, ימחל לו, וכל הממהר למחול הרי זה משובח ורוח חכמים נוחה הימנו (שו"ע חו"מ תכב א).
ב. הרודף אחר חברו להרגו, והזהירוהו והרי הוא רודף אחריו, אפי' היה הרודף קטן, הרי כל ישראל מצויים להצילו באבר מאברי הרודף, ואם אינם יכולים לכוון ולא להצילו אלא א"כ יהרגו לרודף, הרי אלו הורגים אותו אע"פ שעדיין לא הרג. לפיכך, המעוברת שהיא מקשה לילד מותר לחתוך העובר במעיה בין בסם בין ביד, מפני שהוא כרודף אחריה להרגה, ואם הוציא ראשו אין נוגעים בו, שאין דוחים נפש מפני נפש וזהו טבעו של עולם (שו"ע חו"מ תכה א-ב).
לע"נ רבי שלמה ידידיה בן יצחק
