יום שלישי – כג שבט
א. אסור לגדל כלב רע, אלא אם כן הוא אסור בשלשלאות של ברזל וקשור בהם. ואמנם כתב הרמ"א שיש אומרים שבמקום שצריך לכלב להגנה מותר, אך, עדיין אם יש לחוש שיזיק בני אדם צריך שיהיה קשור (שו"ע חו"מ תט ג).
ב. וצריך לדעת שכלב יכול להזיק לא רק בתקיפה ונשיכה אלא גם בנביחות שיבהילו את העוברים ושבים ויכולים ליפול ולשבור יד או רגל, ולכן יש לדאוג לקושרו היטב.
ינון יצחק בן אסתר ברוריה – זיווג הגון
לרפואת אהרן אלן בן סופי סוניה
יום רביעי – כד שבט
א. אדם שקשר את סוכתו בצורה סבירה ובאה רוח שאינה מצויה והעיפה את קורות הסוכה והזיקו לרכב חונה, בעל הסוכה פטור מלשלם כיוון שהיתה זו רוח שאינה מצויה (שו"ע חו"מ תיא ב).
ב. אדם שהזיק לחפץ בחנות והעובד בחנות אמר לו שזה בסדר, צריך לוודא שיש לעובד סמכות לפטור אותו מתשלום (שו"ע חו"מ קפב ד).
לרפואת אהרן אלן בן סופי סוניה
יום חמישי – כה שבט
א. מדין התלמוד והשו"ע הוא שכל המונע הבעלים מלעשות מצות עשה שהם ראויים לעשותה, וקדם אחר ועשאה (כגון שכיסה הדם בעוף ששייך לחברו) – משלם לבעלים י' זהובים (שו"ע חו"מ שפב).
ב. ואמנם הוא קנס והיום אין דנים דיני קנסות, אך למדנו שאסור לחטוף מצוה ממי שהמצווה שייכת לו.
לרפואת אהרן אלן בן סופי סוניה
יום שישי – כו שבט
א. שניים או יותר שהזיקו ביחד, מתחלקים בתשלום הנזק באופן שווה (שו"ע חו"מ שפג ג).
ב. מה הדין אם אחד מהם לא משלם? בגמרא כתוב שאם אי אפשר לגבות מאחד, אזי הניזק יכול לגבות הכל מהשני. אמנם יש מחלוקת האם מדובר בכל מצב, או רק כאשר אחד החייבים פטור מסיבה מסוימת, ולא כאשר הוא ברח או שהוא אלים ולא משלם, שאז לא מגלגלים הכל על השני (שם תי לז).
לע"נ יחזקאל בן נעימה ואהובה בת רינה
לרפואת אהרן אלן בן סופי סוניה
שבת – משפטים – כז שבט
א. אין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל (למשל כבשים ועיזים) מפני שדרכם לרעות בשדות של אחרים והיזקם מצוי. אבל מגדלים בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל (שו"ע חו"מ תט א).
ב. במשך הגלות כשלא היו לישראל שדות בארץ ישראל, בטלה גזרה זו, ובימינו ששבנו לארצנו נחלקו הפוסקים – יש מהם שאומרים שכיוון שהיום יש שדות חזרה הגזרה לתוקפה (יבי"א ח"ג חו"מ ז', וכן בשבט הלוי ד, רכז), ויש מהם שאומרים שכיוון שבטלה – בטלה (הערות הר צבי לטור חו"מ ת"ט ובציץ-אליעזר ז, כד, כה), ועוד הוסיפו להסביר להתיר שכיוון שהמתיישבים האחרונים התיישבו כולם על דעת לגדל בהמה דקה, אין לגזור. וכמו הדעה המתירה נוהגים היום למעשה.
לע"נ אשר ודינה חיימוב
לרפואת אהרן אלן בן סופי סוניה
יום ראשון – כח שבט
א. בור הוא מאבות נזיקין, דכתיב "כי יכרה איש בור", שמאחר שחפרו נתחייב בנזקיו, כיון שעשה דבר המזיק וזהו ממונו שמזיק במקום שעשאו, שאינו זז ממקומו אלא עומד במקומו והעובר עליו ניזק, לפיכך, כל הדומה לבור, שהוא ממונו ומונח במקומו ומזיק אפי' שפך מים ברשות הרבים והוחלק בהם אחד חייב (שו"ע חו"מ תי א).
ב. אחד הכורה בור ואחד הפותח בור שכרהו אחר וכסהו כראוי ובא זה וגילהו חייב (שם ב).
לעילוי נשמת רבי שלמה ידידיה בן יצחק
לרפואת אהרן אלן בן סופי סוניה
