הלכות אונאה ומקח טעות
יום שישי – א כסלו
- אסור להונות את חברו, במקח וממכר, ומי שעושה כן עובר בלאו מן התורה שנאמר "אל תונו איש את עמיתו" (שו"ע חו"מ רכז א).
- אם עבר והונה, אם זה בפחות משישית אינו חייב להחזיר שדרך אנשים למחול, אם זה בשישית יכול לתבוע את האונאה, ואם זה ביותר משישית יכול לבטל המקח לגמרי (שם סעיפים ב-ד).
אפרים בכור בן נקדם – לרפואה שלמה
שבת – תולדות – ב כסלו
- הקונה יכול לחזור בו מהמקח אם האונאה יותר משישית רק כעבור פרק זמן בו משערים שגילה את הדבר (שהיה יכול להראות המקח לקרובו שמבין בכך או לאיש מקצוע), אך אם עבר זמן זה אנו מניחים שמחל ולא יכול לחזור בו (שו"ע חו"מ רכז ז).
- מוכר שמכר בטעות בפחות מהשווי גם זו אונאה ויכול לחזור בו אם זה ביותר משישית (ויש אצלו אונאה על אף שהוא מומחה), ואצלו אין הגבלת זמן כיוון שייקח לו יותר זמן לגלות את טעותו. אמנם אם זה דבר שברור שידע שוויו לא יכול לחזור בו כי מחל (שם ח).
זהבה בת מזל – להצלחה
יום ראשון – ג כסלו
- אם המוכר או הקונה רוצים לחזור בהם כי השתנו המחירים בשוק – אין זו אונאה ואינם יכולים. וכן אם המוכר מכר בזול מפני דוחקו, הרי ידע מחירו ומחל, ולכן אין כאן אונאה ואינו יכול לחזור בו (שו"ע חו"מ רכז ט).
- אם פירש בשעת המקח – מקח זה הוא על מנת שאין לך עליי טענת אונאה, לא מועיל, כי אינו יודע כמה האונאה יש בו כדי שימחל. אך אם פירט לו סכום האונאה מועילה המחילה, כגון שאמר המוכר לקונה – חפץ זה שווה מאה ואני מוכרו לך במאתיים, והסכים הקונה, הרי מחל הקונה ואין כאן טענת אונאה (שם כא).
שמואל שמעון בן זהבה – רפואת הנפש והגוף
יום שני – ד כסלו
- מוכר שהסכים למכור חפצים שימושיים שלו, כגון כלי ביתו, אין בהם דין אונאה גם אם מכרם ביותר מדמיהם, שכן כיוון שהלוקח שכנע אותו למכור דבר שהוא משתמש בו יודע שיכול להיות שהתרצה רק ביותר מכדי שווים (שו"ע חו"מ רכז כג).
- במקום שישנה חנות שמורידה מחירים מסיבות עסקיות, כגון שהם רוצים למשוך לקוחות, ואפילו יש כמה חנויות כאלה, לא ייחשבו החנויות שמוכרות במחיר הרגיל כמוכרות באונאה (ערוך השולחן חו"מ סימן רכז סעיף ז).
חיה מושקא בת זהבה ויהודה להט בן ביגל – לזרע של קיימא
יום שלישי – ה כסלו
- אין דין אונאה בגוי, ולכן ישראל שמכר לגוי יותר משישית מהמחיר המקובל, אין הגוי יכול לדרוש את חזרת המקח. דבר זה למדו מהפס' "ולא תונו איש את אחיו", אחיו ולא גוי.
אולם אם הגוי הונה את ישראל, צריך להחזיר את ההונאה או שהמקח יתבטל. והטעם לכך, שלא יהיה דין הגוי חמור מדין ישראל (שו"ע חו"מ רכז כו).
- המוכר באמונה, והוא מי שמודיע בכמה הוא קנה את החפץ וכמה הוא מרויח במכירתו, אין עליו דין הונאה, כיון שהודיע לקונה כמה הוא מרויח על המקח, ועל דעת כן קנה ממנו (שם כז).
מזל בת זהבה לזיווג הגון
יום רביעי – ו כסלו
- קרקעות אין להם הונאה. והטעם לכך הוא שאין גופן נקרא ממון (ב"מ נו). לכן, מי שמכר קרקע במחיר בגבוה הרבה משוויה, במקח קיים ואי אפשר לבטלו בטענת הונאה. וכן פסק מרן בשו"ע (חו"מ רכז כט). לדעת הרמ"א, אם מכר עד פי שניים ממחיר הקרקע אין הונאה, אולם ביותר מכך יש הונאה (שם).
- מי שמינה שליח לקנות לו מטלטלים או קרקע והמוכר הונה את השליח, המכר בטל אפילו הונה את השליח בפחות משישית, כיון שהקונה אומר לו שלחתי אותך לתקן ולא לעוות.
אולם אם השליח הוא של המוכר, דינו ככל אדם, והרווח יותר משישית שייך למשלח (שם ל).
יום חמישי – ז כסלו
- מותר להחשיב ולכלול במחיר גם הוצאות כגון שכירות חנות, תשלום לפועלים, ביטוחים וכדומה ולפי זה לקבוע את המחיר שממנו תחשב האונאה. כיום מקובל לחשב את המחיר הממוצע בשוק כמחיר הסביר שממנו והלאה תקבע אונאה (ערוך השולחן חו"מ רכז לב).
- מחיר השוק יכול לנוע לפי טיב הסחורה והשירות, וכל המרחב שבין המחירים המקובלים בשוק ייחשב מחיר הוגן. למשל, מחיר מזוזה או ספר תורה משתנה בין הסופרים שיש להם כתב יפה יותר לאלו שפחות, וכל טווח המחירים שביניהם ייחשב מחיר הוגן. מי שיעלה מחיר אפילו של ס"ת עם כתב יפה מעבר למחירים שלוקחים בדרך כלל על כתב כזה – זו תחשב אונאה.
יום שישי – ח כסלו
- כשם שיש אונאה במקח וממכר, כך יש אונאה בדברים ועובר על לאו "לא תונו איש את עמיתו". וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שזה ניתן להשיב וזה לא ניתן להשיב, זה בגופו וזה בממונו; והצועק על אונאת דברים נענה מיד. אונאת דברים היא לגרום צער למישהו בדיבור הפה (שו"ע חו"מ רכח א).
- צריך ליזהר ביותר באונאת הגר, בין בגופו בין בממונו, לפי שהוזהר עליו בכמה מקומות. וכן צריך ליזהר ביותר באונאת אשתו, לפי שדמעתה מצויה (שם ב-ג).
לע"נ איבון מרדוק בת אסתר ושמואל
להצלחת ניסים ורחל עטיאס ומשפחתם
שבת – ויצא – ט כסלו
- כיצד היא אונאת דברים? לא יאמר: בכמה אתה רוצה ליתן חפץ זה, והוא אינו רוצה לקנותו. היו חֲמָרִים מבקשים לקנות תבואה, לא יאמר להם: לכו אצל פלוני, והוא יודע שאין לו למכור. אם היה חברו בעל תשובה, לא יאמר לו: זכור מעשיך הראשונים. אם היה בן גרים, לא יאמר לו: זכור מעשי אבותיך. אם היו יסורין באים עליו, לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב שיפשפש במעשיו כי הוא ודאי חייב. אם נשאלה שאלה על דבר חכמה, לא יאמר למי שאינו יודע אותה חכמה: מה תשיב בדבר זה, וכן כל כיוצא בדברים אלו (שו"ע חו"מ רכח ד).
- יזהר שלא לכנות שם רע לחברו, אף על פי שהוא רגיל באותו כנוי, אם כוונתו לביישו, אסור (שם ה).
לע"נ חיים יהודה בן קלמן הלוי
יום ראשון – י כסלו
- אסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם, כגון אם יש מום במקחו צריך להודיעו ללוקח (שו"ע חו"מ רכח ו).
- אף לגנוב דעת הבריות בדברים, שמראה שעושה בשבילו, ואינו עושה, אסור. כיצד, לא יפציר בחברו שיסעד עמו, והוא יודע שאינו יכול לבוא אליו, ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל, ואם מגיש תקרובת רבה וזה סובר שהגישה רק בשבילו, ובעצם עיקרה למישהו אחר – צריך להודיעו זאת (שם).
יום שני – יא כסלו
- אין לצבוע כלים ישנים כדי שיראו כחדשים. ומצוי במכירת מכוניות, למשל, שעושים שיפוץ חיצוני כדי לכסות על תאונה שעברה המכונית, והדבר אסור אלא אם כן מודיע זאת לקונה (שו"ע חו"מ רכח ט).
- אין מערבים מעט פירות רעים בהרבה פירות יפים כדי למכרם בחזקת יפים, ומצוי הוא בחנויות לממכר פירות וירקות שמוכרים בחבילה או בשק ומערבים אלה עם אלה (שם י).
יום שלישי – יב כסלו
- מי שקנה חפץ וגילה שיש בו פגם, יכול להחזירו אפילו לאחר כמה שנים כל זמן שלא גילה את המום. אולם אם השתמש בו לאחר שגילה את המום, מחל ואינו יכול להחזיר (שו"ע חו"מ רלב ג).
- בכל מקח טעות, דהיינו שיש פגם במוצר, אין אפשרות להפחית מהתשלום, אלא או שהלוקח יבטל את המקח, או שייקח אותו במחיר מלא עם המום (שם ד).
לע"נ יחיא בן יחיא יהודה
לע"נ ברוך בן איטו
יום רביעי – יג כסלו
- כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזירים בו המקח, מחזירין. וכל שהסכימו עליו שאינו מום, הרי זה אינו מחזיר, שכל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך (שו"ע חו"מ רלב ו).
- לכן יש לשקול בכל מום שמצאו במקח שנעשה אם המנהג הוא שעל מום כזה מבטלים המקח, או לא.
להצלחת פרנסת ובריאות הילה קינן ובנותיה
יום חמישי – יד כסלו
- משפחה שהגיעה לצימר שהזמינה במושב בצפון דרך האינטרנט, וגילתה שהוא ממוקם במקום שיש בו ריח רע וזבובים – יכולה לבטל את המקח בטענת מקח טעות, שעל המארחים היה לומר זאת מראש שאלו הם התנאים במקום.
- אם אדם קנה מוצר חשמלי בחנות, וגילה לאחר מכן שהמכשיר לא תקין ורוצה לבטל את המקח, והמוכר רוצה להחליף לו למוצר תקין, הדין עם המוכר, כיוון שהקונה לא קנה דווקא את המכשיר הראשון אלא רצה מכשיר תקין, וכן המנהג כיום במדינה, ובדיני מום בקנייה הולכים אחר מנהג המדינה (פתחי חושן חלק גנבה ואונאה פרק יג סוף הערה יז).
יום שישי – טו כסלו
- אדם שקנה עוגה שצריך להניחה בהקפאה, והמוכר לא יידע אותו בכך, אי אפשר לדרוש מהמוכר את מחיר העוגה שנהרסה, כי יכול לטעון שחשב שהדבר ברור, או שחשב שהקונה הולך לאכול את העוגה מיד.
- אדם שגר בדירה שכורה ועומד לעזוב אותה, ובא אדם אחר שמתעניין בדירה זו כדי לשכור אותה אחריו, מותר ואף מצוה ליידע אותו אם יש מומים מהותיים בדירה, אך אם אין אלו דברים מהותיים אלא דברים קלים שיש בכל דירה, אין צריך לומר לו.
שבת – וישלח – טז כסלו
- אדם שקנה רכב חדש מחברה, ונתגלתה בו תקלה, והוצרך להשיבו לכמה שבועות למוסך החברה, ובינתיים קיבל רכב חלופי, כך שאין לו נזק אך יש לו עגמת נפש, להלכה אין תשלום על עגמת נפש מלבד אדם שחובל בחברו שמשלם גם צער. אבל כאשר לא הייתה הכאה בידיים, אלא עגמת נפש ממסחר, אין חיוב ממוני על כך.
- אם בתקנון החברה יש סעיף שמפצה על עגמת נפש כזו מותר לקבל פיצוי, לא מצד תביעה ממונית הלכתית שראינו שאין לה בסיס, אלא מדין תנאים שהתנו ביניהם, שכל תנאי ששני צדדים התנו ביניהם בממון, התנאי קיים.
יום ראשון – יז כסלו
- מוכר שבטעות חייב את הקונה במחיר זול מאוד עבור מה שקנה, יש כאן אונאה, על אף שלא נעשתה בכוונה מצד הקונה, ועליו להודיע למוכר על טעותו ולהשיב את ההפרש.
- לקוח ומוכר שלא סיכמו ביניהם מראש את המחיר ולאחר אספקת המוצר, המוכר דורש מהלקוח מחיר מופקע. אם ברור שבמחיר יש אונאה, חייב הלקוח לשלם לו רק את המחיר המקובל בשוק. אמנם יכול המוכר לדרוש את המחיר הגבוה ביותר הקיים בשוק באם השרות שלו טוב דיו.
יום שני – יח כסלו
- מותר לקונה לנסות להוריד את המחיר של המוצר כחלק ממשא ומתן בינו לבין המוכר. אך אין לשקר ולומר שלא יקנה אלא במחיר נמוך מסוים, בכדי ללחוץ על המוכר, שנאמר "מדבר שקר תרחק". אמנם, מותר לומר "אם תתן לי במחיר כזה וכזה אקנה", אע"פ שגם במחיר גבוה יותר יסכים לקנות, שבמקרה זה המוכר מטעה את עצמו לחשוב שבמחיר גבוה ממה שנקב הקונה לא יסכים לקנות (ע"פ שו"ע רכח ו).
- מותר להיכנס לחנות גם בלי כוונה לקנות, וכן למדוד פריטים ולשאול על מחירים, שמא יבוא מתוך כך לקנות. אך אם ברור לו שלא יקנה בשום אופן בחנות, ונכנס כדי לדעת מה להזמין באינטרנט, למשל, הרי זו אונאת דברים.
לע"נ מזל בת חנה נעים
יום שלישי – יט כסלו
- אדם שבא ממקום שרגילים למכור בו סט ערבות להושענא רבא בחמישה שקלים למקום שרגילים למכור בו סט ערבות להושענא רבא בעשרה ואפילו חמשה עשר שקלים, מותר לו למכור במקום השני במחיר היקר כי זו הרגילות שם, ולכן זהו מחיר השוק שם ואין זו אונאה, בין אם קשה יותר להשיג שם ערבות ובין אם במקום יש אנשים יותר אמידים (בית יוסף סימן רכז סוף סעיף יב).
- אדם שקנה נעליים, ואחרי שהלך איתן מעט מצא שהן לא נוחות לו ושואל האם יכול להחזיר אותן לחנות ולהחליפן, צריך לבדוק – אם ניכר על הנעליים שהלכו איתן ובגלל זה ימנעו אנשים מלקנותן – אסור להחזיר, ואם לא ניכר – מותר.
יום רביעי – כ כסלו
- מותר לומר לחבר שמקום פלוני מוכר יותר בזול ממקום אלמוני, ואין בכך איסור לשון הרע. הטעם לכך הוא, מפני שדבר זה הוא לתועלת החבר שישלם פחות, ועוד, שאין כאן לשון הרע כלל, שהרי מותר בטווח מחירי השוק לבעל עסק אחד לקחת מחיר יותר יקר מחברו (ואם הוא טוב, יבואו אליו גם במחיר הזה).
- המודד או שוקל במידה או משקל חסרים ולא מדויקים, בין אם מוכר כך לחברו בין לגוי, עובר בלאו של "לא תעשו עוול במדה במשקל ובמשורה" (ויקרא יט, לה). לכן בעלי חנויות צריכים לכייל את המשקל לעתים קרובות, ע"מ שלא לרמות את הקונים (שו"ע חו"מ רלא א-ב).
יום חמישי – כא כסלו
- עונש המידות והמשקלות קשה מאד, שאי אפשר למודד או לשוקל בכוונה מידה לא נכונה לשוב בתשובה הגונה (שו"ע חו"מ רלא יט), משום שקשה להשיבו לבעלים כיון שלא יוכל לדעת למי מדד וכמה פעמים מדד וכו', ואף שיש לו תשובה קצת במה שיכול לעשות בו צרכי רבים, וכמו שאמרו (ב"ק צ"ד:) בגזלנים ובמלוה בריבית שאינם יודעים ממי גזלו וממי לקחו ריבית, מכל מקום אין זו תשובה מוחלטת (סמ"ע שם).
- עוד אמרו על מי שמרמה במידות ומשקולות שהוא ככופר ביציאת מצרים (שו"ע שם יט), הטעם לכך, מפני שכל המעוות במידות הוא מסתיר דרכו שלא יביטו בו בני אדם, ומהקב"ה אינו מתיירא, וסובר שאין השגחה מהשם יתברך על מעשה בני אדם, וכל הכופר בהשגחה כופר ביציאת מצרים, ששם התברר גודל השגחה שנגלה עלינו השם יתברך בכל האותות והמופתים שעשה למצרים (סמ"ע שם).
יום שישי – כב כסלו
- אסור למכור מוצר מסוים שמעורב בו משהו אחר שאינו ממין המוצר ללא ידיעת הקונים.
לכן אסור לערב מים ביין ולמכרו בחזקת יין ללא ידיעת הקונים. אולם אם יש מנהג שמערבים עד שיעור מסוים, מותר (שו"ע חו"מ רכח יב-יג).
- כיום לפי החוק יש אחוז מסוים של מים שמותר לערב ביין, לכן מותר למכור יין זה שמעורב בו מים כיון שכך מנהג המדינה. אם מוסיפים מים מעבר לכך, החוק מחייב לציין זאת על המוצר.
להצלחת פרנסת ובריאות עמירן קינן וב"ב
שבת – וישב – כג כסלו
- רשאים בעלי אומנות לעשות להם תקנות בעניין מלאכתם ומי שיעבור – ייענש בכך וכך, ודוקא כל האומנים ביחד יכולים לתקן כן אבל שנים ושלושה מהם – לא. וכשכל בעלי אותו אומנות הם ביחד יכולים הרוב לכוף את המיעוט, וכן בתקנות העיר ביכולת הרוב לכוף את המיעוט, ומי שלא בא לאסיפה בטלה דעתו. ובמקום שיש תקנת המלכות, דינא דמלכותא דינא (שו"ע חו"מ רלא כח וערוה"ש שם).
- במקום שיש חכם חשוב ממונה על הציבור כמו רב העיר, צריך להתייעץ איתו על תקנות כאלה, כיון שיכול להיות בהן איזה הפסד ליחידים, צריך לראות אם ראוי לעשות כן לטובת הכלל. לכן אם אין שום הפסד לאיש בזה יכולים בעלי אומנות לתקן ביניהם מה שירצו כשכולם מסכימים לזה. והתקנות שהמלכות עושה מחויבים לקיים משום שדינא דמלכותא דינא (שם).
יום ראשון – כד כסלו
- אסור לעשות סחורה בארץ ישראל בדברים שיש בהם חיי נפש (מוצרי יסוד), באופן שיש כמה מתווכים באמצע הגורמים למחיר גבוה. אך אם יש בארץ ישראל כמות גדולה מאותם הדברים שיש בהם חיי נפש, מותר לסחור בהם (שוע חו"מ רלא כג). לכן בימינו שיש שפע גדול ברוך ה', מותר לעשות סחורה, אלא שצריך לדאוג שלא יפקיעו את המחירים (שם כה), ולכן טוב עשו הממונים על כך, שיש מוצרי יסוד בפיקוח ממשלתי.
- פסק מרן שאין מוציאים פירות שיש בהם חיי נפש מארץ ישראל לחו"ל משום יישוב א"י (שם כו).
אולם בזמננו מותר לעשות כן, גם מפני שיש פירות בשפע וגם מפני שהמדינה מרוויחה כסף על הייצוא של הפירות.
לע"נ שלמה בן יעיש חייט
יום שני – כה כסלו – נר א' של חנוכה
- אין לומר לאדם שקנה דבר מה, כמה הדבר שקנה גרוע כדי לא לצערו (כתובות יז.).
- אך, אם הקונה יכול עוד לבטל את המקח, צריך לומר לו כדי שיוכל לדרוש את ביטול המקח, שהרי כאן אמירתו מועילה לחברו ולא רק מצערת אותו (הלכות רכילות כלל ט ובבאר מים חיים ס"ק לד(.
להצלחת קרן נטלי יוסף
לע"נ פנחס בן סולטנה
לזכות והצלחת התמים נעם פינחס פלד בן הרב אייל וצפרית
יום שלישי – כו כסלו – נר ב' של חנוכה
- המוכר לחברו במידה במשקל או במניין, וטעה בכל שהוא, נקנה המקח ומחזיר הטעות ואפילו אחר כמה שנים, שקניין בטעות הוא.
וכל מה שכתבנו לעיל שעד שישית יש מחילה, הכוונה היא אם היה מחיר גבוה יותר, אבל לא אם סכמו על מאה תפוחים ונתן לו תשעים ותשע (שו"ע חו"מ רלב א).
- כל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך (שם ו), לכן, אם לא התנו ביניהם אחרת ויש מחלוקת ביניהם, מנהג המדינה הוא הקובע.
למשל אם יש מום קטן בחפץ הנמכר, מבררים מה מנהג המדינה כשנמצא מום כזה, וכן כל כיוצא בזה.
לע"נ חנה איטח בת סולטנה
יום רביעי – כז כסלו – נר ג' של חנוכה
- הלוקח מקח ונמצא בו מום, ואחר כך אבד או נגנב לפני שהספיק לחזור אל המוכר, הרי הוא ברשות הלוקח, עד שיחזיר המקח למוכר. ואם מחמת המום נפסד המקח עוד יותר, הרי זה ההפסד נחשב של המוכר שהרי מחמת המום שמכר הגיע, ואם היה לו להודיע למוכר ולא הודיעו, הרי זה ברשות לוקח (שו"ע חו"מ רלב כב).
- המוכר לחברו דבר שאסור מהתורה או מדברי חכמים בין במזיד בין בשוגג בטל המקח ומחזיר לו את התשלום שאין לך מום גדול מזה שמכר לו דבר האסור (שם רלד ד).
יום חמישי – כח כסלו – נר ד' של חנוכה
- המחזר אחר דבר לקנותו או לשכרו, בין קרקע בין מטלטלים, וכבר סיכם התנאים עם המוכר אך לא ישבו וחתמו, ובא אחר וקנאו, נקרא רשע. והוא הדין לרוצה להשכיר עצמו אצל אחר. ואם בא לזכות בהפקר או לקבל מתנה מאחר, ובא אחר וקדמו, אינו נקרא רשע, כיון שאינו דבר המצוי לו במקום אחר (שו"ע חו"מ רלז א).
- לכן, מי שמתעניין בדירה לקנותה או לשוכרה ויודע שיש כבר מישהו שסיכם העסקה עם בעל הבית, אך עדיין לא חתמו, לא יפנה לבעל הבית אלא אם שמע שקודמו ירד מהעניין, והוא הדין אם שמע שמישהו סגר תנאי קבלה לעבודה מסוימת לא ירוץ להקדימו, שכל הדברים האלה יכול למצוא כמותם במקום אחר.
יום שישי – כט כסלו – נר ה' של חנוכה
- אדם שתרם לצורך מסוים כגון ניתוח של מישהו בחו"ל, ולבסוף בא נדיב עשיר וכיסה את כל ההוצאות או שהחולה מת או הבריא, ולא נצרכו לכספו של הראשון יחזירו לתורם.
ואם רבים תרמו, שקשה להחזיר לכ"א מהתורמים, יעשו הגבאים עם הכסף מה שיראו לנכון (שו"ע יו"ד רנג ו-ז).
- אך אם השתמשו בתרומה לצורך שנתרמה בשבילו ונשאר חלק מהכסף הרי הוא של החולה, כמו שמצאנו במשנה (שקלים ב, ה) "מותר שבויים לשבויים מותר שבוי לאותו שבוי, מותר עניים לעניים מותר עני לאותו עני".
בכל מקרה רשאים הגבאים להשתמש במותר לצרכים אחרים אם רואים צורך שעה בכך (שם).
לע"נ יהודית לאה בת מרדכי יהודה
שבת – מקץ – ל כסלו – נר ו' של חנוכה
- אדם הזכאי להנחה בהיותו חבר מועדון, מותר לו לקנות בהנחה ולתת לחברו, אך, אם חברותו במועדון מקנה לו זכות שימוש בהנחה וזכות זו מותנית וניתנת לשימושו הבלעדי הרי זה אסור להעבירה לאחר, כגון תוכנות מחשב הנמכרות בזול מאד לחברי הסתדרות המורים, וכן הדין ברכב חברה וכדומה.
- כמובן שאם החברה שנותנת את ההנחה מתירה לעובדיה להשתמש בזה לכל צורך שהוא גם לקנייה עבור מישהו אחר, הדבר מותר. והוא הדין לנהיגה על רכב של חברה או כל כיוצא בזה. נמצא שהטוב ביותר הוא לשאול את נותן הנחה, האם אפשר להשתמש בה לטובת אחרים.
