יום חמישי – ט אדר
- אסור לקנות מגנב או גזלן והקונה ממנו עוון גדול, הוא שהרי הוא מחזיק ידי עוברי עברה, וכל שכן שאסור לסייע לגנב בכל דבר שיעזור לו לבצע את הגנבה. כל זאת בכדי שלא יהיה לגנב למי למכור, ולא יגנוב עוד. ומי שקונה באופן קבוע מגנב, דינו כגנב עצמו וחטאו גדול מנשוא (שו"ע חו"מ שנו א).
- אם יש ספק האם החפץ גנוב, וידוע שהמוכר בוודאי גנב, אסור לקנות את החפץ. קל וחומר אם ידוע שכל החפצים בחנות גנובים שאסור לקנות משם. אבל אם ידוע שיש בחנות חפצים גנובים וחפצים קנויים – מותר לקנות לדעת רוב הפוסקים מהחפצים שבוודאי לא גנובים (שם שסט ג).
יום שישי – י אדר
- אדם שבא לשכפל מפתח, ובעל החנות יודע שבעזרת המפתח הזה יפרצו לבית של אנשים אחרים, אסור לשכפל. כמו כן, פורץ דלתות או מכוניות, שיודע שמי שהזמין אותו אינו לא בעל הבית, וכוונת המזמין לגנוב מהבית או את הרכב, אסור לו לפרוץ. אבל אם יש ספק – בעל החנות, המשכפל או הפורץ לא חייבים מעיקר הדין להחמיר על עצמם ולהימנע.
- מותר לקנות מהגנב כדי להחזיר לבעלים, ויחזיר הבעלים לקונה את דמי הקנייה. אבל כל זאת רק במצב שהבעלים לא היו יכולים לתבוע את הגנב או להוציא ממנו את הגנבה בדרך אחרת (שו"ע חו"מ שנו ב בהגה).
שבת – תצוה – זכור – יא אדר
- כל מי שבא לידו חפץ גנוב או גזול מצוה עליו להשיבו לבעלים, ואם החזיר לגנב חייב לשלם לבעלים. אך אם החזיר לגנב בגלל שהגנב אמר לו שהבעלים חייבים לו כסף מעסקה אחרת, פטור. אך לכתחילה לא יחזיר לגנב בשום אופן.
- כשם שאסור לקנות דבר הגזול כך אסור ליהנות מדבר הגזול, ואפילו לאחר ייאוש הבעלים, כגון שאסור לנסוע עם הגנב ברכב גזול (שו"ע חו"מ שסט ב).
לע"נ צילה בת יצחק
יום ראשון – יב אדר
- בני אדם שמוחזקים כגזלנים וידוע שממונם בחזקת גזול אסור ליהנות מהם כלל, ואפילו לקבל מהם צדקה אסור (שו"ע חו"מ שסט ד).
אבל אם חלק מהכסף שלו בא בדרך כשרה מותר לקבל ממנו צדקה, וליהנות ממנו (שם ג).
- אדם שעובד במפעל, ומוכר מוצרים המיוצרים באותו מפעל, יש לחשוש שמא לוקח מוצרים ללא רשות ומוכר אותם, שהרי בד"כ אין בעלי המפעל נותנים לעובדים שם למכור מוצרים. אא"כ ידוע שהעובדים רשאים לעשות כן (שם שנח א, ו).
