השבת דבר אסור או מזיק לבעליו
שאלה
אדם מצא דבר איסור, כגון מאכל לא כשר, ספרי כפירה או ספרים המכילים תמונות לא צנועות וכדומה, או שמצא סמים, סיגריות וכדומה, באופן שברור שאם ישיב את האבידה לבעליה ישתמש בה לאיסור.
האם יש להשיבה או לא?
תשובה
במסכת בבא קמא (פ ב) מובא:
נפק רב ודרש: חתול – מותר להורגו, ואסור לקיימו, ואין בו משום גזל, ואין בו משום השב אבידה לבעלים.
וכן פסקו הרמב"ם [גנבה ואבדה טו יז] והשו"ע [חו"מ רסו ד], וז"ל:
חתול רע שמזיק לקטנים, אין צריך להשיבו לבעלים, אלא כל המוצאו הורגו וזוכה בעורו.
וכן כתב הסמ"ע [חו"מ סימן סה ס"ק כה] במוצא שט"ח שיש בו ריבית דאין להשיבו, והמוצא יקרענו.
ובספר פתחי חושן (הלכות אבידה פרק א הערה סח) כתב, וז"ל:
ולכאורה יש ללמוד מכאן שבחפץ המיוחד לדבר איסור כגון סכין גלוח וכדומה אינו חייב בהשבה ואפשר שאף אסור להחזיר כמו שמצינו גבי אבידת גוי שאסור להחזיר ואמרו הטעם משום מחזיק ידי עוברי עבירה וכ"ש בישראל שיש גם משום לפני עור ואף משלו אסור להושיט לו כמ"ש התוס פ"ק דע"ז. ולפי"ז נראה שאע"פ שנתבאר לעיל שמשומד לתיאבון מחזירין לו אבידתו, בדבר שהוא משומד בו אסור להחזיר לו.
ומ"מ יש לדון עדיין באם יכול למכור את החפץ לגוי באופן שאין בו איסור הרי יכול לקיים מצות השבה בדמיו.
ואפשר שכל שאינו חייב בהשבת גוף החפץ אינו חייב בהשבה בדמיו ועכ"פ נראה שהרואה חפץ איסור לכתחלה לא יגע בו, ונראה, שאינו עובר משום לא תוכל להתעלם ומשום השב תשיבם, דלא גרע מזקן ואינו לפי כבודו וכ"ש בכבוד שמים.
העולה מכל האמור להלכה, שאין להשיב דבר איסור לבעליו, לכן, לכתחילה, לא יגע בו, אמנם אם כבר הגביה אותו לא ישיבנו לבעלים.
