בס"ד תאריך – ז אלול ה'תשעח
תיק מס' 5778/10
פסק דין
בפני כבוד הדיינים
הרב אוריאל אליהו – אב"ד, הרב אלעד שלמה יוסף – דיין, הרב שבח שולמן- דיין.
בעניין שבין
|
התובע א (להלן "השוכר") |
הנתבע ב (להלן "המשכיר") |
תיאור המקרה
אדם שכר בית פרטי במושב מסוים וביקש מאת המשכיר רשות להניח מבנה יביל בחצר.
המשכיר אישר לו בע"פ להוציא אישורים מתאימים ולהביא את המבנה הנ"ל.
השוכר השקיע כ – 50,000 ₪ בקניית המבנה ושיפוצו, בהובלתו, בהכנת התשתיות ובחיבורם.
סוכם, שכל זמן שהשוכרים גרים בבית, גם המבנה היביל יכול להישאר.
למשכיר ישנה אפשרות לסיים את חוזה השכירות בהתראה של 3 חודשים.
במשך כשנתיים התגורר בנו של השוכר בחינם במבנה זה.
לאחר כשנתיים, שכנע בנו של המשכיר את אביו לדרוש מהשוכר לפנות את המבנה היביל.
המשכיר אכן הודיע לשוכרים שאם לא יוציאו את המבנה שהניחו שם בתוך 3 חודשים, יגיש תביעה נגדם.
טענות התובע
איני מעוניין שישימו מבנה נוסף בשטחי ללא תשלום.
אכן בעבר אישרתי להם, אך כעת מתחרט אני על כך, ודורש תוספת תשלום או שיוציאו את המבנה מרשותי.
טענות הנתבע
התובע אישר לנו להניח את המבנה.
כמו כן סוכם, שכל זמן שנגור כאן, לא נצטרך להעביר את המבנה היביל.
ע"פ ההסכם הנ"ל, הוצאנו הוצאות מרובות על רכישת המבנה, הובלתו, הכנת תשתיות מתאימות וחיבורן.
לא יתכן שללא כל סיבה מוצדקת, יבוא המשכיר ויאמר לנו להעביר את המבנה שהשקענו בו ממון רב ע"פ הסיכום שהיה לנו איתו.
אם הוא מתעקש על כך, אנו דורשים החזר על כל ההוצאות שהוצאנו על המבנה ע"פ דיבורו של המשכיר.
פסק דין
הלכה פסוקה בידינו שמוציא הוצאות ע"פ דיבורו חייב.
לכן, המשכיר לא יכול לתבוע מהשוכר להוציא את המבנה אלא אם כן יחזיר לו את כל ההוצאות עבור ההובלה והתשתיות.
כמו כן, כיון שהמשכיר אישר להם להניח את המבנה כל זמן שישכירו ממנו את הבית, הרי שאינו יכול לחזור בו, ואם עושה כן הרי הוא מחוסר אמנה.
אמנם, אם יוכיח המשכיר שמגיע לו נזק מהימצאות המבנה היביל בשטחו, נזק אשר שלא ידע עליו בזמן שאישר להם להעביר את המבנה, הרי שהוא יכול לטעון שדבריו היו בתנאי שאין לו כל נזק מכך וכדין אסמכתא.
אם חתמו על כך חוזה, הרי שאין אפשרות לחזור בו, והוא מחויב לכתוב בחוזה לכל פרטיו וענייניו.
"והאמת והשלום אהבו"
