פרשת הקטרת המבוארת

לק"י

פרשת הקטרת המבוארת

מקצת ממעלותיה של קריאת פרשת הקטרת:

1- מצילה חיים – בפרשת קרח כתוב שאהרן עצר את המגיפה ע"י הקטרת, וכן מובא בזוה"ק פ' וירא שאליהו אמר לר' פנחס שכשנכנסים המלאכים הממונים להזכיר עוונותיו של אדם, אם יקראו פרשת הקטרת ברצון ליבם ונפשם, תתבטל המגיפה מהם. עוד מובא שם מעשה שר' אחא היה בכפר שפרצה שם מגיפת דבר ואמר להם שיאמרו פיטום הקטרת וניצלו.

2- מעשירה – "ישימו קטורה באפך…ברך ה' חילו", כלומר נכסיו, פ' וזאת הברכה. כל כהן שהיה מקטיר היה מעשיר – יומא כו.

3- מצילה מכל מיני נזקים – כמובא בזוה"ק פ' ויקהל: אין לך דבר חביב לפני הקב"ה כקטרת וגזירה היא לפני הקב"ה שכל מי שיסתכל ויקרא בכל יום מעשה הקטרת ויבין מה שקורא ינצל מכל דברים רעים ופגעים רעים והרהורים רעים ומדינים רעים ומדינה של גיהינם וממלכויות גויים וממיתה ויש לו חלק בעוה"ז ובעוה"ב ולא ינזק כל אותו יום.

כיוון שההבטחות הן למי שקורא בכל יום מעשה הקטרת ומבין מה שקורא, מוגשת בפניכם הפרשה עם ביאורה:

שמות ל (לד-לו): "ויאמר ה' אל משה קח לך סמים (מיעוט רבים שניים, שני סממנים שפורטו בתורה שבע"פ ולא נכתבו כאן בשמותיהם) נטף (צרי, ונקרא כך ע"ש שנוטף מעצי הקטף) ושחלת (צפורן, שורש עשב חלק ומצהיר כצפורן – רש"י) וחלבנה (שרף אילן הנמצא בערי יוון ודומה לדבש שחור שריחו רע – מהרי"ץ, וצירפה הכתוב לשאר הסממנים שריחם טוב ללמדנו שלא נמנע מלצרף את פושעי ישראל לתעניותינו ותפילותינו – רש"י). עד כאן 5 סממנים, שניים שלא נכתבו בשמותיהם ועוד נטף שחלת וחלבנה. סמים (עוד 5 סממנים שפורטו בתורה שבעל פה, וכאן הכוונה לחמישה כמניין שהיה קודם לכן – רמב"ן) ולבונה זכה (הסממן ה- 11), בד בבד יהיה (הסממנים שפורשו נטף ושחלת חלבנה ולבונה יהיו בד בבד, כלומר באותו משקל. וכמו שיופיע להלן: "הצרי והצפורן החלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה" – רש"י). ועשית אותה קטרת, רקח (יוצמדו ויספגו ריח זה מזה) מעשה רוקח (ע"י אומן) ממולח (שיכתשו היטב ויעורבבו, ולכן נקראו משיטי סירות מלחים ע"ש שמערבבים את המים במשוטים – רש"י. וי"מ שצריך ליתן בה מלח סדומית – ראב"ע). טהור(שלא נטמאו) קודש (שהסממנים יקנו מכספי הקדש) ושחקת ממנה הדק (שתהיה דקה) ונתת ממנה לפני העדות (על מזבח הקטרת שהוא באמצע הקדש מול ארון העדות שבקדש הקדשים) באהל מועד אשר איוועד לך שמה (באותו מקום שאני נועד ומדבר עמך – רש"י) קדש קדשים תהיה לכם".

שמות ל' (ז-ח): "ונאמר: והקטיר עליו (על מזבח הקטרת) אהרן (לאו דווקא כה"ג אלא אפי' כהן הדיוט) קטרת סמים בבקר בבקר בהטיבו את הנרות (ניקוי הבזיכים של המנורה מדשן הפתילות שנשרפו בלילה) יקטירנה (חציה, חצי מנה – כריתות ו:) ובהעלות (ובהדליק) אהרן את הנרות בין הערביים יקטירנה (את חציה השני) קטרת תמיד לפני ה' (על מזבח הקטרת שמול ארון העדות) לדרתיכם".

תנו רבנן (שנו חכמים): פיטום (תיקון) הקטרת כיצד? שלש מאות וששים ושמונה מנים (יחידת משקל) היו בה, שלש מאות וששים וחמשה כמניין ימות החמה (כל יום הקטירו מנה – חצי בבקר וחצי בין הערביים) ושלשה מנים יתרים (368-365) שמהם מכניס (לקדש הקדשים) כהן גדול מלא חפניו (הכמות המירבית שמכילות שתי ידיו – ומניח במחתה בקדש הקדשים) ביום הכיפורים (מלבד המנה שמקטיר כל יום) ומחזירן (ונותנן) למכתשת (מקום שכותשים את הסממנים) בערב (לפני) יום הכיפורים כדי לקיים בה מצוות דקה מן הדקה (שכתוב בויקרא טז על הקטרת שמכניס הכה"ג לקדש הקדשים ביום הכיפורים – ומלא חפניו קטרת סמים דקה. והלא קטורת של כל יום גם צריכה להיות דקה, ככתוב בשמות ל – "ושחקת ממנה הדק"? אלא ללמדך שצריך שתהא דקה מן הדקה – גמ' יומא). ואחד עשר סמנים (מינים) היו בה ואלו הן הצרי (נטף) והצפורן החלבנה והלבונה (בוארו לעיל) משקל שבעים שבעים מנה (כל אחד מארבעתם משקל 70 מנים סה"כ 280 מנים) מור (שרף אילן עם ריח טוב – "אריתי מורי עם בשמי" – שיר השירים) וקציעה (קידה ודומה לפיגם הנקרא רוטא) ושבלת נרד (שהנרד דק כשיבולת) וכרכום, משקל ששה עשר ששה עשר מנה (4 פעמים 16=64) הקשט (עץ קטן) שנים עשר, קלופה (קליפת עץ) שלשה, קנמון תשעה (עד כאן נמנו 11 סממני הקטרת, וצירוף של משקלם 280,64,12,3,9 – סה"כ 368 ).

מכאן ואילך מובאים צמחים ששימשו לתיקון סממני הקטרת ואינם חלק מהם, ולהלן יובן למה הם משמשים: בורית כרשינה (עשב שמכבסים בו שנקרא אהלא המגיע ממקום הנקרא כרשינה) תשעה קבין (יש 6 קבין בסאה) יין קפריסין (מים ששרו בהם לולבי הקפרס או יין המגיע ממקום  הנקרא קפריסין – מהרי"ץ) סאין תלת (3) וקבין תלתא (3) (נקט בלשון זו ולא אמר 21 קבין לפי שכך שנה לו רבו וקל לזכור מטבע לשון זו – מהרי"ץ) ואם לא מצא יין קפריסין מביא חמר (יין) חיוור (אינו לבן לגמרי ואינו אדום – רד"א) עתיק (ישן) מלח סדומית (שהובא מסדום, וצריך על כל קרבן להקריב מלח) רבע (רביעית) הקב, מעלה עשן (צמח שגורם לעשן להיתמר כעמוד דק ולא בפיזור) כלשהוא, ר' נתן הבבלי אומר אף מכפת הירדן (ורד) כלשהוא. אם נתן בה (בקטרת) דבש פסלה (שכתוב "כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' " ) ואם חיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה (ולכן צריך ליזהר שלא יקרא במרוצה שלא יחסיר אחד מסממני הקטרת שהרי הקורא כאילו מקטיר – מהרי"ץ).  

רשב"ג אומר: הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. בורית כרשינה למה היא באה (משמשת)? כדי לשפות (לשפשף) בה את הציפורן כדי שתהא נאה (להלבין את הצפורן שלא תשחיר את שאר הסממנים). יין קפריסין למה הוא בא (משמש)? כדי לשרות בו את הציפורן כדי שתהא עזה (שריח הצפורן יהא עז) והלא מי רגליים (שתן, וי"א מים ממעין שנקרא רגליים והם סוברים שלא יתכן לפרש שמדובר בשתן שהרי פשוט שאסור) יפין לה (לחזק את ריחה אם ישרו אותה בהם)? אלא שאין מכניסים מי רגליים במקדש מפני הכבוד (למפרש שתן מתבאר כפשוטו, ולמפרש ממעין שנקרא רגליים מפני שהשם מזכיר שתן).

תניא (שנינו) ר' נתן אומר: כשהוא שוחק (את סממני הקטרת) אומר (אותו ששוחק וי"א אדם שעומד ומשגיח עליו) הדק היטיב היטיב הדק מפני שהקול (הקול של הדיבור של האדם השוחק שאומר 'הדק היטב היטב הדק' משפר את השחיקה שלו, ולהי"א – העידוד של המשגיח עליו מזכירו ומזרזו לשחוק היטיב ושלא יתרשל) יפה לבשמים.

פטמה לחצאין (תיקן רק חצי משיעור הקטרת כלו' 184מנים) כשירה, לשליש ולרביע (תיקן שליש או רבע מהקטורת) לא שמענו (האם כשירה).

אמר ר' יהודה זה הכלל: אם כמדתה כשירה לחצאין (אם היחס בין כמויות הסממנים נשאר זהה ולא חיסר שום סממן אפשר לתקן כל כמות שהיא אפילו לא שלם או חצי – רמב"ם) ואם חיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה.

תני (שנה) בר קפרא: אחת לששים או לשבעים שנה (פעם בששים עד שבעים שנים) היתה באה של שיריים לחצאין (כל שנה לאחר שהכה"ג ביוה"כ מילא מלוא חפניו קטרת מהשלשה מנים (כמו שהזכרנו לעיל), נשאר תמיד שיריים לפי שאין כה"ג שמלא חפניו מכילות 3 מנים. ואותם שיריים, בין שישים לשבעים שנים (כשהיו כהנים עם ידיים גדולות ונשארו פחות שיריים קרוב לשבעים שנה וכשהיו כהנים עם ידיים קטנות ונשארו יותר שיריים קרוב לשישים שנה) היו מצטברים לכמות של חצי מהקטרת).

ועוד תני (שנה) בר קפרא אילו היה נותן בה קורטוב (כמות מועטה) של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה (הנעים). ולמה אין מערבין בה דבש? מפני שהתורה אמרה כי כל שאר וכל (אפי' כלשהוא) דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'.      

ה' צבאות עמנו…   ה' צבאות אשרי אדם…  ה' הושיעה... (סגולת פסו' אלו דומה לקטרת שמצילים מהרהורים רעים ומזיקים ולכן סמכום לכאן).

 

ליקט וסידר: הרב עומר יוסף , ערך: הרב ניר רוזנברג , יוצא לרפואת כל חולי עם ישראל.