שימוש ב"פג תוקף" ללא רשות

שאלה

האם מותר להשתמש במוצרי מזון שפג תוקפם ללא רשות הבעלים?

ומה הדין כאשר עדיין לא פג תוקפם אלא שידוע ללא ספק שהבעלים לא ישתמשו במוצרי המזון לפני תאריך התפוגה? 

תשובה

במוצרים שתוקפם פג ואינם ראויים לשימוש לאחר תאריך תפוגה- הרי הם הפקר, וכל אדם יכול לקחתם שהרי הם הולכים לאיבוד.

ואין הבעלים יכולים למחות כיון ש"זה נהנה וזה לא חסר", ובד"כ לרוב העולם אין שימוש במוצר פגום.

אכן אם ידוע שיש לבעלים אפשרות שימוש כלשהי במוצר גם כשהוא פגום- אין להשתמש בו ללא רשות.

במוצרים שתאריך תפוגתם מתקרב, יש להודיע לבעלים על כך, ומקיים בכך מצוות "השבת אבדה".

וכמובן שאין להשתמש בהם ללא נטילת רשות.

אכן אם ידוע שלא יתאפשר לבעלים להשתמש במוצר, כגון במקרה שאינם נמצאים בארץ וידוע בבירור שיחזרו בעוד זמן רב, ואין אפשרות להשיב את החפץ לקרובי משפחתם וכיו"ב- אפשר להשתמש מהטעם הנ"ל ואין צריך להמתין שיפוג תוקפם.

בהלכות פקדון כתב מרן בשו"ע (חו"מ רצב טו) שאם הפקידו אצל אדם פירות והם נחסרים והולכים בחסרון הראוי להם – לא יגע בהם. והטעם, "כיון שרוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חברו".

אבל אם נחסרים יותר מהראוי להם – יודיע לבעלים, ואם אינם בעיר – ימכרם בבית דין משום השבת אבדה.

במקרה שלפנינו – האם מוטל על האדם המוצא מוצר זה למכרו לפני תאריך תפוגתו?

התשובה לכך, שרק בפיקדון שהמקבל הוא שומר מוטל עליו לטפל בפיקדון ולמכרו לפני שיתקלקל, אך על אדם אחר אין מוטל הדבר. ודין זה דומה למי שמצא אבדה במקום שהבעלים אינו יכול להציל, שמותר לקחתה כיון שהבעלים מתייאשים ממנה. (רמב"ם, גזלה ואבדה יא י)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *