פנחס ויסנברג

בשעה טובה מתחילים לימוד של חומש חדש.

הרמב"ן, בהקדמתו, קורא לחומש הזה חומש הגלות והגאולה. מהחומש הזה, ומיציאת מצרים, אנו יכולים ללמוד יסודות של הגאולה, ולהשתמש בהם אף בדורנו.

החומש שלנו, אינו מסתיים ביציאה גשמית גרידא, אלא ממשיך למתן תורה ולבניית המשכן. למה זה ככה? מסביר הרמב"ן – זה בא ללמד אותנו, שהסוף של הגאולה היא שהשם ישכון בתוך העם ישראל. ולכן, יצירת עם ישראל ויציאה מהגלות מסתיימת דווקא בבניית המשכן.

וכך, אנו רואים גם בחנוכה. בחנוכה היו שני אירועים מרכזיים – ניצחון המלחמה וחזרת בית המקדש. ולפי חלק מהפרשנים (מאירי, פרי חדש), בגלל זה יש גם חג שמונה ימים, יום א' – נס המלחמה, וז' ימים נוספים על הנס של חזרת העבודה למקדש. ורואים, שהגאולה הגשמית היא חצי גאולה (ואולי אפילו רק שמינית).

גם היום, אנו צריכים לצרף לגאולה הגשמית, גם גאולה רוחנית הכוללת, בניית בית המקדש וחזרת השכינה לציון.

בע"ה, שנזכה במהרה בימינו לזכות לבנות את בית המקדש.

גאולה מתוך קדושה

התורה מספרת לנו על לידת הגואל. וכך אומרת לנו התורה:

שמות ב

• וַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת־בַּת־לֵוִֽי:

התורה אינה מזכירה שם של איש מסויים מצד אחד, ומצד שני, היא מזכירה את השם של שבט לוי.

המהר"ל בספרו "גבורות השם" (כל הספר הוא על ענייני פסח ויציאת מצרים) מסביר – לידת משה רבינו לא היתה תלויה בהורים מסויימים האלה, עמרם ויוכבד. דבר כללי, אינו תלוי באדם פרטי מסויים. גם אם לא היה עמרם ויוכבד מסויימים, היה נולד גואל.

ואמנם, מצד שני, מוזכר שבט לוי. שבט לוי הוא שבט מיוחד לקדושה, ולכן, אומר המהר"ל, זה מראה לנו על התלות של לידת הגואל, והגאולה דווקא באה מתוך קדושה, מתוך השבט השייך ביותר לקודש.

וכן, אנו רואים בבית השני, הגאולה היתה ע"י עזרא הכהן. מהלכים של גאולה תלויים הם בקדושה, באנשי קדושה. ולמרות שלפעמים העם אינו נמצא באותה המדרגה, כמו שרואים גם במצרים וגם בבית שני.

לא לפחד מהמלכות

עוד נקודה שרואים בפרשתינו, זה לא לפחד מהמלכות של בשר ודם. התורה אומרת לנו שאיש הלך ולקח אישה. ובפסוק לפני זה מתוארת הגזירה הנוראה – וכל הבן תשליכון. ומיד רואים שהגזירה מתקיימת אצל האיש – שהשליכו אותו ליאור. האם עמרם ידע על הגזירה? ברור שכן! ואם כן, מציין הרש"ר הירש נקודה מאוד חשובה, עמרם ידע מהגזירה, והעז, בתקופה הקשה הזאת ללכת ולקחת אישה ולהוליד ילדים.

אנו רואים מכאן, שהיסוד לגאולה, הוא שחרור מעול בשר ודם, שחרור מעול חוקים לא נכונים ולא מוסריים. בטווח הקצר – זה נראה סיכון לא מוצדק, וזה מסכן את הילדים, וזורקים אותם ליאור, אבל לאורך טווח, רואים שמי שדבק באמת, הרי הוא זוכה לראות דווקא בילדיו את הגאולה.