הלכות שכנים
יום ראשון – א טבת – ר"ח נר ז' של חנוכה
- כלל הוא בהלכות שכנים שמותר לאדם להשתמש בביתו הפרטי כל סוג של תשמיש למרות שבעקיפין נגרם מכך נזק לשכנו, והחיוב מוטל על שכנו להרחיק את עצמו מהנזק.
- לכן מותר לאדם לנטוע אילן בתוך חצרו על אף ששורשי האילן יתפשטו בבוא הזמן ויזיקו לבורו או לרכושו של חברו (שו"ע חו"מ קנה לב).
יום שני – ב טבת – נר ח' של חנוכה – זאת חנוכה
א. כאשר אדם משתמש בתוך שטחו תשמיש הגורם היזק ישיר ומיידי לרכוש חברו, מצב המכונה "גירי דיליה"- כלומר כאילו יורה בשכנו חיצים, הרי שחל על המזיק חוב להרחיק את ניזקו או לחילופין, לשאת בתוצאות הנזק.
ב. לפיכך, אדם המעוניין לחפור חפירה בחצרו (לצורך העמדת מבנה כגון מחסן וכד') כאשר החפירה מתבצעת בסמוך לכותל של שכנו וזעזועי החפירה עלולים לגרום נזק ישיר לכותל של שכינו. יכול בעל הכותל לתבוע מחברו להרחיק את החפירה או לבנות קיר תומך ע"מ לבלום את זעזועי החפירה (שו"ע חו"מ קנה י,טו,יח וברמ"א שם י).
לזכות והצלחת התמים נעם פינחס פלד בן הרב אייל וצפרית
לע"נ יפה זילברכט בת דוד גרינברג
יום שלישי – ג טבת
א. במידה והשכן כבר עבר וחפר את החפירה (ללא מקדם בטיחות) וכתוצאה מכך התמוטט כותלו של חברו או שעומד ליפול, חייב בעל החפירה לשלם על הנזק הנעשה לכותל או לתקנו.
ב. אדם שחפר חפירה בסמוך לכותל חברו ללא גרימת זעזועים חריגים, אך מחמת היווצרות חלל הבור נגרם נזק לכותל חברו, אם הכותל נפל מיד, הרי הוא חייב לשלם על הנזק. אך אם נפילת הכותל באה לאחר זמן ניכר מהחפירה, הרי החופר פטור מלשלם (שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' כא).
