
יום שישי – ג אדר
- כל הגוזל חברו אפילו שווה פרוטה כאילו נוטל נפשו (שו"ע חו"מ שנט ג). לכן אפילו הוא בסכנת מוות ונאלץ לגנוב או לגזול, חייב לקבל על עצמו שישלם את מה שלקח (שם ד).
- השואל ללא רשות הבעלים, נקרא גזלן (שם ה).
- אולם אם הוא יודע בוודאות שבעלי החפץ היו נותנים לו להשתמש אם היה מבקש מהם, אלא שאינם נמצאים כאן או שאין לו יכולת ליצור עמם קשר, מותר לו להשתמש גם ללא קבלת רשות.
שבת – תרומה – ד אדר
איזהו עושק, זה שבא ממון חברו לתוך ידו ברצון הבעלים, וכאשר תבעו ממנו הבעלים את הממון, לא השיבו להם. כגון שהיה לו ביד חברו הלוואה או שכירות, והוא תובעו שיחזיר, ואינו יכול להוציא ממנו מפני שהוא איש אלם וקשה (שו"ע חו"מ שנט ח).
אבל אם חברו לא תובע את החפץ או הכסף, חייב להשיב לו מעצמו, אך, אינו עובר על "לא תעשוק".
- אם אדם לא מחזיר לחברו את החפץ מפני שחברו הזיק לו או שהוא חייב לו ממון, והמוחזק בחפץ רוצה לתבוע את בעל החפץ, אינו עובר על "לא תעשוק".
יום ראשון – ה אדר
- חמסן הוא אדם שלוקח או חוטף חפץ מחברו בעל כורחו ומשלם לו עליו. אף על פי ששילם את מלוא המחיר, עשה שלא כדין כיוון שהחבר לא מעוניין למכור לו את החפץ. לכן, לדעת רוב הפוסקים עבר על לאו מהתורה, וחייב בהשבה כגזלן, מדרבנן (שו"ע חו"מ שנט ט).
- ואפילו אם לא חוטף מיד חברו אלא משדל אותו ומפציר בו וחוזר ומבקש כמה פעמים הרי זה אסור משום לא תחמוד. וכן אסור לבקש מחברים שילכו לאותו האדם ויפצירו בו שימכור את החפץ (שם י). אך בדבר העומד למכירה אין איסור לא תחמוד (ספר החינוך). כמו כן, בלימוד וקניית ידע אין איסור לא תחמוד (ערוך השולחן).