הלכה יומית | ה – ח שבט תש"פ

יום חמישי – ד שבט

1. כתב הרמ"א (חו"מ שעח ט) – "בחורים הרוכבים לקראת חתן וכלה והזיקו זה את זה ממון חברו דרך שמחה ושחוק, וכן בשאר דבר שמחה, הואיל ונהגו כן, פטורים". כלומר כשמנהג המקום להתנהג בצורה מסוימת שיכולה לגרום היזק – המזיק פטור.

2. כיוצא בזה, מי שבמשחק בכדור הזיק לחברו כשהתנגש בו או הזיק לכדור כשבעט בו בדרך רגילה, אך אם הפעולה היתה חריגה, יותר מהנהוג במשחק – יתחייב המזיק בנזק (שם ז).

לע"נ הרבנית קיטי ביטון בת רחל ויעקב

יום שישי – ה שבט

1. התורה חייבה בושת רק באדם המכה את חברו, אך חכמים תיקנו שגם המבייש חברו בדברים יפייסו בממון (שו"ע חו"מ א ו).

2. בית הדין יקבע את סכום הפיצוי לפי המקרה: כמות האנשים, חשיבות האדם שביישוהו, וכדומה.

לע"נ הרב רפאל ביטון בן רוזה ודוד

שבת – בא – ו שבט

1. אם אדם הזיק את חפץ חברו, חייב לשלם לו, גם אם יחליט בעל החפץ לשמור לעצמו את הכסף ולא לתקן את החפץ (חזו"א ב"ק סימן ו אות ג).

2. מכלל הדבר נלמד, שאם הניזק יכול לתקן את החפץ בעצמו בחינם, עדיין חייב המזיק לשלם לו, שכן ברגע שהזיק – נתחייב בתשלום.

אמנם אם המזיק יודע לתקן את החפץ, ורוצה לתקנו ולא לשלם שומעין לו (הגר"ד ליאור, אפיקי דעת (שדרות) ב"ק עמ' 231).

לע"נ מזל בת רחל ורחל בת מזל

יום ראשון – ז שבט

1. בסוגיא במסכת ב"ק (לב.) ובשו"ע (חו"מ שעט ג) מבואר, שסבלים הנושאים משא, ועמד הראשון ונעצר עצירה פתאומית והשני נתקע בו – הראשון אחראי על הנזק. ואם הודיע לפני שעצר, או שעמד כדי לתקן את המשא, שזה דבר צפוי ורגיל, השני מחויב לשלם אם נתקע בו והזיק.

2. אמנם בנסיעה ברכב, סוברים פוסקי זמננו שאין את הכלל הנ"ל משום שיש חוק שצריך לשמור מרחק, ואם היה נוהג כפי החוק לא היה נתקע ברכב שלפניו, ולכן ברוב המקרים השני נושא באחריות הנזק.

לע"נ ר' אליהו בן נעימה זצ"ל

יום שני – ח שבט

1. אדם שהשתמש ברכוש חברו ברשות שימוש סביר, כגון שישב על כסא שלו או שכב על מיטה שלו, והכסא או המיטה נשברו – פטור מתשלום, כדין שואל שפטור אם הבהמה מתה מחמת מלאכה (שו"ע חו"מ שפא).

2. אמנם אם השתמש בחפץ שימוש לא סביר כגון שקפץ על המיטה או התנדנד על הכסא והפעיל עליו משקל רב – חייב לשלם (שם).

לע"נ עמנואל בן רוזה ואסתר בת שרה