יום שישי – טו כסלו
- אדם שקנה עוגה שצריך להניחה בהקפאה, והמוכר לא יידע אותו בכך, אי אפשר לדרוש מהמוכר את מחיר העוגה שנהרסה, כי יכול לטעון שחשב שהדבר ברור, או שחשב שהקונה הולך לאכול את העוגה מיד.
- אדם שגר בדירה שכורה ועומד לעזוב אותה, ובא אדם אחר שמתעניין בדירה זו כדי לשכור אותה אחריו, מותר ואף מצוה ליידע אותו אם יש מומים מהותיים בדירה, אך אם אין אלו דברים מהותיים אלא דברים קלים שיש בכל דירה, אין צריך לומר לו.
שבת – וישלח – טז כסלו
- אדם שקנה רכב חדש מחברה, ונתגלתה בו תקלה, והוצרך להשיבו לכמה שבועות למוסך החברה, ובינתיים קיבל רכב חלופי, כך שאין לו נזק אך יש לו עגמת נפש, להלכה אין תשלום על עגמת נפש מלבד אדם שחובל בחברו שמשלם גם צער. אבל כאשר לא הייתה הכאה בידיים, אלא עגמת נפש ממסחר, אין חיוב ממוני על כך.
- אם בתקנון החברה יש סעיף שמפצה על עגמת נפש כזו מותר לקבל פיצוי, לא מצד תביעה ממונית הלכתית שראינו שאין לה בסיס, אלא מדין תנאים שהתנו ביניהם, שכל תנאי ששני צדדים התנו ביניהם בממון, התנאי קיים.
יום ראשון – יז כסלו
- מוכר שבטעות חייב את הקונה במחיר זול מאוד עבור מה שקנה, יש כאן אונאה, על אף שלא נעשתה בכוונה מצד הקונה, ועליו להודיע למוכר על טעותו ולהשיב את ההפרש.
- לקוח ומוכר שלא סיכמו ביניהם מראש את המחיר ולאחר אספקת המוצר, המוכר דורש מהלקוח מחיר מופקע. אם ברור שבמחיר יש אונאה, חייב הלקוח לשלם לו רק את המחיר המקובל בשוק. אמנם יכול המוכר לדרוש את המחיר הגבוה ביותר הקיים בשוק באם השרות שלו טוב דיו.
יום שני – יח כסלו
- מותר לקונה לנסות להוריד את המחיר של המוצר כחלק ממשא ומתן בינו לבין המוכר. אך אין לשקר ולומר שלא יקנה אלא במחיר נמוך מסוים, בכדי ללחוץ על המוכר, שנאמר "מדבר שקר תרחק". אמנם, מותר לומר "אם תתן לי במחיר כזה וכזה אקנה", אע"פ שגם במחיר גבוה יותר יסכים לקנות, שבמקרה זה המוכר מטעה את עצמו לחשוב שבמחיר גבוה ממה שנקב הקונה לא יסכים לקנות (ע"פ שו"ע רכח ו).
- מותר להיכנס לחנות גם בלי כוונה לקנות, וכן למדוד פריטים ולשאול על מחירים, שמא יבוא מתוך כך לקנות. אך אם ברור לו שלא יקנה בשום אופן בחנות, ונכנס כדי לדעת מה להזמין באינטרנט, למשל, הרי זו אונאת דברים.
לע"נ מזל בת חנה נעים
יום שלישי – יט כסלו
- אדם שבא ממקום שרגילים למכור בו סט ערבות להושענא רבא בחמישה שקלים למקום שרגילים למכור בו סט ערבות להושענא רבא בעשרה ואפילו חמשה עשר שקלים, מותר לו למכור במקום השני במחיר היקר כי זו הרגילות שם, ולכן זהו מחיר השוק שם ואין זו אונאה, בין אם קשה יותר להשיג שם ערבות ובין אם במקום יש אנשים יותר אמידים (בית יוסף סימן רכז סוף סעיף יב).
- אדם שקנה נעליים, ואחרי שהלך איתן מעט מצא שהן לא נוחות לו ושואל האם יכול להחזיר אותן לחנות ולהחליפן, צריך לבדוק – אם ניכר על הנעליים שהלכו איתן ובגלל זה ימנעו אנשים מלקנותן – אסור להחזיר, ואם לא ניכר – מותר.
יום רביעי – כ כסלו
- מותר לומר לחבר שמקום פלוני מוכר יותר בזול ממקום אלמוני, ואין בכך איסור לשון הרע. הטעם לכך הוא, מפני שדבר זה הוא לתועלת החבר שישלם פחות, ועוד, שאין כאן לשון הרע כלל, שהרי מותר בטווח מחירי השוק לבעל עסק אחד לקחת מחיר יותר יקר מחברו (ואם הוא טוב, יבואו אליו גם במחיר הזה).
- המודד או שוקל במידה או משקל חסרים ולא מדויקים, בין אם מוכר כך לחברו בין לגוי, עובר בלאו של "לא תעשו עוול במדה במשקל ובמשורה" (ויקרא יט, לה). לכן בעלי חנויות צריכים לכייל את המשקל לעתים קרובות, ע"מ שלא לרמות את הקונים (שו"ע חו"מ רלא א-ב).
יום חמישי – כא כסלו
- עונש המידות והמשקלות קשה מאד, שאי אפשר למודד או לשוקל בכוונה מידה לא נכונה לשוב בתשובה הגונה (שו"ע חו"מ רלא יט), משום שקשה להשיבו לבעלים כיון שלא יוכל לדעת למי מדד וכמה פעמים מדד וכו', ואף שיש לו תשובה קצת במה שיכול לעשות בו צרכי רבים, וכמו שאמרו (ב"ק צ"ד:) בגזלנים ובמלוה בריבית שאינם יודעים ממי גזלו וממי לקחו ריבית, מכל מקום אין זו תשובה מוחלטת (סמ"ע שם).
- עוד אמרו על מי שמרמה במידות ומשקולות שהוא ככופר ביציאת מצרים (שו"ע שם יט), הטעם לכך, מפני שכל המעוות במידות הוא מסתיר דרכו שלא יביטו בו בני אדם, ומהקב"ה אינו מתיירא, וסובר שאין השגחה מהשם יתברך על מעשה בני אדם, וכל הכופר בהשגחה כופר ביציאת מצרים, ששם התברר גודל השגחה שנגלה עלינו השם יתברך בכל האותות והמופתים שעשה למצרים (סמ"ע שם).
יום שישי – כב כסלו
- אסור למכור מוצר מסוים שמעורב בו משהו אחר שאינו ממין המוצר ללא ידיעת הקונים.
לכן אסור לערב מים ביין ולמכרו בחזקת יין ללא ידיעת הקונים. אולם אם יש מנהג שמערבים עד שיעור מסוים, מותר (שו"ע חו"מ רכח יב-יג).
- כיום לפי החוק יש אחוז מסוים של מים שמותר לערב ביין, לכן מותר למכור יין זה שמעורב בו מים כיון שכך מנהג המדינה. אם מוסיפים מים מעבר לכך, החוק מחייב לציין זאת על המוצר.
להצלחת פרנסת ובריאות עמירן קינן וב"ב
שבת – וישב – כג כסלו
- רשאים בעלי אומנות לעשות להם תקנות בעניין מלאכתם ומי שיעבור – ייענש בכך וכך, ודוקא כל האומנים ביחד יכולים לתקן כן אבל שנים ושלושה מהם – לא. וכשכל בעלי אותו אומנות הם ביחד יכולים הרוב לכוף את המיעוט, וכן בתקנות העיר ביכולת הרוב לכוף את המיעוט, ומי שלא בא לאסיפה בטלה דעתו. ובמקום שיש תקנת המלכות, דינא דמלכותא דינא (שו"ע חו"מ רלא כח וערוה"ש שם).
- במקום שיש חכם חשוב ממונה על הציבור כמו רב העיר, צריך להתייעץ איתו על תקנות כאלה, כיון שיכול להיות בהן איזה הפסד ליחידים, צריך לראות אם ראוי לעשות כן לטובת הכלל. לכן אם אין שום הפסד לאיש בזה יכולים בעלי אומנות לתקן ביניהם מה שירצו כשכולם מסכימים לזה. והתקנות שהמלכות עושה מחויבים לקיים משום שדינא דמלכותא דינא (שם).
