יום שישי – יט שבט
א. המבעית (מבהיל) את חברו, אף על פי שחלה מהפחד, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. והוא שלא נגע בו, כגון שצעק לו מאחוריו, או שנראה לו באפילה וכיוצא בו. וכן אם צעק לו באזנו וחרשו, בכל זה פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים (שו"ע חו"מ תכ לב).
ב. אם מת מזיק קודם שפרע את חוב נזקו, גובים את התשלום מן היורשים (שם תיט ג).
לרפואת אהרן אלן בן סופי סוניה
שבת – יתרו – כ שבט
א. שנים שנאבקו יחד, ואחד הפיל חברו לארץ, ונפל וסימא את עינו, פטור (שו"ע חו"מ תכא ה).
טעם הדבר, כיון שנאבקו שניהם ברצון וכל אחד דעתו היתה להפיל את חברו, וכל אחד ידע שא"א להפילו באופן שלא יהיה בו היזק באופן ודאי, הרי זה כאילו מחלו אחד לשני, שאף אם יארע לאחד היזק יהיה מה שיהיה, וכיון שלא התכוון חברו להזיקו אלא שקרה לו דרך נפילתו – שיהיה פטור (סמ"ע שם).
ב. מי שנכנס לחצר חברו שלא ברשות, אין לבעל החצר רשות לחבול בו. אולם יש לו רשות להוציאו מחצרו. אולם אם אינו רוצה לצאת, יכול לחבול בו ע"מ להוציאו מרשותו (שו"ע שם ו).
ואם בעל החצר הזיקו בשוגג, פטור, ואם הוא הזיק לבעל החצר, חייב, אפילו בשוגג (שם ז).
בריאות איתנה נחת והצלחה בכל לנסים בן שלום יוסף
לזכות והצלחת ברוריה בת נסים ולאה יוסף
לרפואת אהרן אלן בן סופי סוניה
