יום שלישי – כד טבת
א. אם בעל האילן מבקש להיכנס לשטח חברו כדי לקטוף ולאסוף את הפרות הנמצאים ברשותו, צריך חברו לתן לו רשות להיכנס, אם בכל זאת נתקל בעל האילן בסירוב מצד שכנו, אם אין סיבה מוצדקת לסירובו, יכול בעל האילן להיכנס ללא רשות משום ש"כופים על מדת סדום" במקרה שזה נהנה וזה לא חסר. אולם אם יש בידו סיבה כל שהיא למנוע את הכניסה, מותר לו למנוע.
ב. עץ זה שענפיו ונופו נוטים לשטח חברו, רשות ביד חברו לקצוץ את הענפים המפריעים לו, אולם אין ביכולתו לחייב את בעל העץ לכרות את הענפים (שו"ע קנה ל,לב).
יום רביעי – כה טבת
א. שכן המתגורר בקומה ראשונה שעשה תוספת בניה והוסיף חדרים בדירתו, ולאחר זמן התעורר השכן שמעליו ומבקש לבנות מרפסת תוך שהוא מנצל לשם כך את גג החדרים החדשים של שכנו שמתחתיו ומפיק מהם "הנאה", מעיקר הדין צריך שכן זה להשתתף למפרע בחצי מהוצאות היציקה של תקרת שכנו שמשמשת עבורו כרצפה וכן להשתתף מעט בעמודים התומכים.
ב. חובת ההשתתפות של שכן שנהנה מתוספת בניה של שכן שמתחתיו חלה גם כאשר הלה בנה את ההרחבה על שטח המשותף לכלל השכנים (כשנעשה בהסכמת השכנים), אולם במקרה שהשכן העליון לא משתמש בכל ההרחבה שמתחתיו, חובת השתתפותו בהוצאות תהיה לפי ערך אחוזי תשמישו בהרחבה הנ"ל וכפי הערכת שמאים.
יום חמישי – כו טבת
א. שני שכנים שחצרותיהם סמוכות, יכולים לכפות אחד את חברו לבנות מחיצה ביניהם, ע"מ למנוע היזק ראיה (שו"ע חו"מ קנז א).
ב. שני שכנים שדרו זמן רב ללא מחיצה ביניהם, יכול כל אחד מהם לדרוש שיעשו מחיצה ביניהם בכל עת שירצה, ואין חברו יכול לטעון שהרבה שנים הם היו ללא מחיצה ומה פתאום הוא רוצה כעת, כיון שיכול לטעון שעד עכשיו לא הפריע לו היזק הראיה וכעת זה מפריע לו (שו"ע חו"מ קנז א).
לע"נ ר' שוקר בן שרה זצ"ל
