הלכות אונאה ומקח טעות
יום שישי – א כסלו
אפרים בכור בן נקדם – לרפואה שלמה
- אסור להונות את חברו, במקח וממכר, ומי שעושה כן עובר בלאו מן התורה שנאמר "אל תונו איש את עמיתו" (שו"ע חו"מ רכז א).
- אם עבר והונה, אם זה בפחות משישית אינו חייב להחזיר שדרך אנשים למחול, אם זה בשישית יכול לתבוע את האונאה, ואם זה ביותר משישית יכול לבטל המקח לגמרי (שם סעיפים ב-ד).
שבת – תולדות – ב כסלו
זהבה בת מזל – להצלחה
- הקונה יכול לחזור בו מהמקח אם האונאה יותר משישית רק כעבור פרק זמן בו משערים שגילה את הדבר (שהיה יכול להראות המקח לקרובו שמבין בכך או לאיש מקצוע), אך אם עבר זמן זה אנו מניחים שמחל ולא יכול לחזור בו (שו"ע חו"מ רכז ז).
- מוכר שמכר בטעות בפחות מהשווי גם זו אונאה ויכול לחזור בו אם זה ביותר משישית (ויש אצלו אונאה על אף שהוא מומחה), ואצלו אין הגבלת זמן כיוון שייקח לו יותר זמן לגלות את טעותו. אמנם אם זה דבר שברור שידע שוויו לא יכול לחזור בו כי מחל (שם ח).
יום ראשון – ג כסלו
שמואל שמעון בן זהבה – רפואת הנפש והגוף
- אם המוכר או הקונה רוצים לחזור בהם כי השתנו המחירים בשוק – אין זו אונאה ואינם יכולים. וכן אם המוכר מכר בזול מפני דוחקו, הרי ידע מחירו ומחל, ולכן אין כאן אונאה ואינו יכול לחזור בו (שו"ע חו"מ רכז ט).
- אם פירש בשעת המקח – מקח זה הוא על מנת שאין לך עליי טענת אונאה, לא מועיל, כי אינו יודע כמה האונאה יש בו כדי שימחל. אך אם פירט לו סכום האונאה מועילה המחילה, כגון שאמר המוכר לקונה – חפץ זה שווה מאה ואני מוכרו לך במאתיים, והסכים הקונה, הרי מחל הקונה ואין כאן טענת אונאה (שם כא).
יום שני – ד כסלו
חיה מושקא בת זהבה ויהודה להט בן ביגל – לזרע של קיימא
- מוכר שהסכים למכור חפצים שימושיים שלו, כגון כלי ביתו, אין בהם דין אונאה גם אם מכרם ביותר מדמיהם, שכן כיוון שהלוקח שכנע אותו למכור דבר שהוא משתמש בו יודע שיכול להיות שהתרצה רק ביותר מכדי שווים (שו"ע חו"מ רכז כג).
- במקום שישנה חנות שמורידה מחירים מסיבות עסקיות, כגון שהם רוצים למשוך לקוחות, ואפילו יש כמה חנויות כאלה, לא ייחשבו החנויות שמוכרות במחיר הרגיל כמוכרות באונאה (ערוך השולחן חו"מ סימן רכז סעיף ז).
יום שלישי – ה כסלו
מזל בת זהבה לזיווג הגון
- אין דין אונאה בגוי, ולכן ישראל שמכר לגוי יותר משישית מהמחיר המקובל, אין הגוי יכול לדרוש את חזרת המקח. דבר זה למדו מהפס' "ולא תונו איש את אחיו", אחיו ולא גוי.
אולם אם הגוי הונה את ישראל, צריך להחזיר את ההונאה או שהמקח יתבטל. והטעם לכך, שלא יהיה דין הגוי חמור מדין ישראל (שו"ע חו"מ רכז כו).
- המוכר באמונה, והוא מי שמודיע בכמה הוא קנה את החפץ וכמה הוא מרויח במכירתו, אין עליו דין הונאה, כיון שהודיע לקונה כמה הוא מרויח על המקח, ועל דעת כן קנה ממנו (שם כז).
יום רביעי – ו כסלו
-
קרקעות אין להם הונאה. והטעם לכך הוא שאין גופן נקרא ממון (ב"מ נו). לכן, מי שמכר קרקע במחיר בגבוה הרבה משוויה, במקח קיים ואי אפשר לבטלו בטענת הונאה. וכן פסק מרן בשו"ע (חו"מ רכז כט). לדעת הרמ"א, אם מכר עד פי שניים ממחיר הקרקע אין הונאה, אולם ביותר מכך יש הונאה (שם).
- מי שמינה שליח לקנות לו מטלטלים או קרקע והמוכר הונה את השליח, המכר בטל אפילו הונה את השליח בפחות משישית, כיון שהקונה אומר לו שלחתי אותך לתקן ולא לעוות.
אולם אם השליח הוא של המוכר, דינו ככל אדם, והרווח יותר משישית שייך למשלח (שם ל).
יום חמישי – ז כסלו
- מותר להחשיב ולכלול במחיר גם הוצאות כגון שכירות חנות, תשלום לפועלים, ביטוחים וכדומה ולפי זה לקבוע את המחיר שממנו תחשב האונאה. כיום מקובל לחשב את המחיר הממוצע בשוק כמחיר הסביר שממנו והלאה תקבע אונאה (ערוך השולחן חו"מ רכז לב).
- מחיר השוק יכול לנוע לפי טיב הסחורה והשירות, וכל המרחב שבין המחירים המקובלים בשוק ייחשב מחיר הוגן. למשל, מחיר מזוזה או ספר תורה משתנה בין הסופרים שיש להם כתב יפה יותר לאלו שפחות, וכל טווח המחירים שביניהם ייחשב מחיר הוגן. מי שיעלה מחיר אפילו של ס"ת עם כתב יפה מעבר למחירים שלוקחים בדרך כלל על כתב כזה – זו תחשב אונאה.
יום שישי – ח כסלו
לע"נ איבון מרדוק בת אסתר ושמואל
להצלחת ניסים ורחל עטיאס ומשפחתם
- כשם שיש אונאה במקח וממכר, כך יש אונאה בדברים ועובר על לאו "לא תונו איש את עמיתו". וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שזה ניתן להשיב וזה לא ניתן להשיב, זה בגופו וזה בממונו; והצועק על אונאת דברים נענה מיד. אונאת דברים היא לגרום צער למישהו בדיבור הפה (שו"ע חו"מ רכח א).
- צריך ליזהר ביותר באונאת הגר, בין בגופו בין בממונו, לפי שהוזהר עליו בכמה מקומות. וכן צריך ליזהר ביותר באונאת אשתו, לפי שדמעתה מצויה (שם ב-ג).
שבת – ויצא – ט כסלו
לע"נ חיים יהודה בן קלמן הלוי
- כיצד היא אונאת דברים? לא יאמר: בכמה אתה רוצה ליתן חפץ זה, והוא אינו רוצה לקנותו. היו חֲמָרִים מבקשים לקנות תבואה, לא יאמר להם: לכו אצל פלוני, והוא יודע שאין לו למכור. אם היה חברו בעל תשובה, לא יאמר לו: זכור מעשיך הראשונים. אם היה בן גרים, לא יאמר לו: זכור מעשי אבותיך. אם היו יסורין באים עליו, לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב שיפשפש במעשיו כי הוא ודאי חייב. אם נשאלה שאלה על דבר חכמה, לא יאמר למי שאינו יודע אותה חכמה: מה תשיב בדבר זה, וכן כל כיוצא בדברים אלו (שו"ע חו"מ רכח ד).
- יזהר שלא לכנות שם רע לחברו, אף על פי שהוא רגיל באותו כנוי, אם כוונתו לביישו, אסור (שם ה).
יום ראשון – י כסלו
- אסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם, כגון אם יש מום במקחו צריך להודיעו ללוקח (שו"ע חו"מ רכח ו).
- אף לגנוב דעת הבריות בדברים, שמראה שעושה בשבילו, ואינו עושה, אסור. כיצד, לא יפציר בחברו שיסעד עמו, והוא יודע שאינו יכול לבוא אליו, ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל, ואם מגיש תקרובת רבה וזה סובר שהגישה רק בשבילו, ובעצם עיקרה למישהו אחר – צריך להודיעו זאת (שם).
