יום חמישי – יב  טבת

א. אחד מנזקי שכנים המצוי והמרכזי מכונה- "היזק ראיה". משמעות היזק זה הוא שאסור לאדם למקם את חלונותיו באופן שישקיפו לביתו של חברו, וככלל אסור לאדם להסתכל בביתו של אדם אחר (שו"ע חו"מ קנד ג).

נחלקו רבותינו הראשונים האם מועיל "מחילה" או "חזקה" בהיזק ראיה. הרמב"ן סובר שלא מועילה מחילה ואילו הרא"ש סובר שמועילה (שם ז).

ב. אדם שהתקין במרפסתו דלתות עם מראות דו צדדיים הגורמים לשכניו הסמוכים לו לראות זה את זה דרך המראות, יכולים הם למחות בו ולמנוע את ההתקנה  הנ"ל למרות שהיזק הראיה לא בא מבעל המראות, וזאת משום שמכל מקום מזיק הוא ע"י ממונו.

לרפואת צבי משה בן סעידה

 

לע"נ דהן חיים בן סולטנה

יום שישי – יג  טבת

א. שכן שפתח חלון חדש מול דירת חברו, יכול חברו למנעו, ולחייב אותו לסתמו בטענה שמזיק לו בהיזק ראיה (שו"ע חו"מ קנד ג).

ב. במקרה שהחלון נפתח כנגד גינה או חצר של חברו, אם בעל הגינה משתמש בה לעתים בשימוש כזה שראיית השכן מפריעה לו, יכול גם הוא למנוע ממנו את פתיחת החלון כנ"ל (שם). 

אולם אם בחצר זו אין רגילים להשתמש תשמיש של צניעות, כמו שמצוי כיום בבתי קומות וכיו"ב, מותר לו לפתוח חלון לשם.

 

 לע"נ יהודה בן שמואל

 

לע"נ רבקה בת אברהם צבי

שבת – ויחי – יד  טבת

א. שכן המעוניין לבנות כותל בחצרו באופן שבניית הכותל מאפילה ומסתירה את אור השמש המיועד להיכנס מבעד חלונות שכנו, הרי הוא מחויב להרחיק את מבנה הכותל מרחק של 4 אמות (2 מטר בקירוב) מחלונות חברו. אם לאחר שהרחיק את המרחק הנ"ל עדיין בניית הכותל גורמת האפלה, אינו מחויב להרחיק יותר (שו"ע חו"מ קנד כא).

ב. שכן המתלונן על בניה שגורמת להסתרת הנוף המשתקף מחלונו, אין בטענה זו יכולת למנוע את הבנייה (משכן שלום, עמ' תמד ותרכ).

 

יום ראשון – טו  טבת

  • נחלקו הפוסקים אם נתנו חכמים שיעור "הרחקה" גם בבנייה מעל החלונות והשאירו את הדבר בספק. היות וכך, לכתחילה גם בבנייה לגובה אין לאדם רשות להאפיל על חלונות חברו ללא הרחקה.
  • לאור האמור, שכן בקומה העליונה המבקש להוציא מרפסת הבולטת באויר החצר המשותפת באופן שקרקעית המרפסת עומדת מעל חלונותיו של שכנו המתגורר מתחתיו וגורמת להאפיל ולמעט את אחוזי האור המיועדים להגיע אליו, זכאי השכן בקומה התחתונה למנוע משכנו המתנשא מעליו מלבנות את המרפסת. אולם אם על פי הערכה של מביני דבר אין בבניית המרפסת האפלה משמעותית על חלונות חברו, זכאי הלה לבנות את מרפסתו, שהרי זה נהנה וזה לא חסר (שו"ע חו"מ קנד כא, כג).

 

יום שני –  טז  טבת

  • שכנים בבניין או חצר משותפת יכולים לכפות זה את זה לבנות דלת ובית שער לחצר וכן כל דבר שהחצר או הבניין צריך להם צורך גדול, או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם (שו"ע חו"מ קסא א).
  • אחד מהדיירים שהוציא הוצאות בנייה בנכס המשותף ושכנו אינו מעוניין בבניה, אם הבנייה היא דבר המחויב כגון שהבית נוטה ליפול וכד', מחויב השכן להשתתף בהוצאות (שו"ע חומ קעח ג בהגה).

 

יום שלישי – יז  טבת

א. דיירים בבניין משותף המתכנסים מפעם לפעם לאסיפה כללית ומקבלים החלטות בנוגע לנכס המשותף, החזקתו, ניהולו, גביית מס ועד בית וכדומה, יש תוקף להחלטתם בנושאים הנהוגים והמקובלים ע"פ דין תורה והרי הם בהחלטתם כבית דין הגדול.

ב. בנושאים הנ"ל החלטת הדיירים תקפה אפילו כאשר התקבלה ע"פ דעת הרוב בהעדר נוכחותם של מיעוט הדיירים, בתנאי שההכרזה על קיום האסיפה התפרסמה בקרב הדיירים ואעפ"כ לא נכחו בה (שו"ע חו"מ קסא א, שמרו משפט עמוד ס).

לע"נ חיה בת אריה

לע"נ רבקה מדמון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *