בס"ד תאריך – י' אדר ה'תשעח
תיק מס' 5778-6
פסק דין
בפני כבוד הדיינים
הרב אוריאל אליהו – אב"ד, הרב אלעד שלמה יוסף – דיין, הרב פנחס ויסנברג – דיין.
בעניין שבין
|
התובע י. |
הנתבע ד. |
תיאור המקרה
עימותים מילוליים בביהכ"נ בין מר י. למר ד.
טענות התובע
מר ד' קרא פעמיים למר י' גנב.
פעם אחת, לפני כ- 25 שנים, בטענה שהוא לקח ללא רשותו סוכה השייכת לו. מר ד' הסתמך בטענתו על דברי בנו, שאמר שראה שהסוכה שיושב בה מר י' היא שלהם.
מר י', מכחיש מכל וכל את הטענות, ואומר שלא היו דברים מעולם. לאחר זמן, מר ד' התנצל בבית הכנסת בפני הציבור על טענתו.
לפני כמה שבועות, מר י' ביקר בפומבי את מר ד' על תקופה שבה שימש מר ד' כגבאי.
על זה הגיב מר ד' שהוא גנב, ושהוא גנב מבית הכנסת מזגן, לפני כ- 25 שנים. התובע הסביר, שבאותה תקופה בית הכנסת הספרדי עבר ממבנה הקראוון למבנה אחר, והחליט למכור את המזגנים שלו על פי מכרז.
אני ניגשתי למכרז וזכיתי בו, ומר ד' א' התקין אצלי את המזגן. מר י' אף המציא קבלה מפנסקי בית הכנסת לדבר הזה.
מר י' מאוד נפגע מדבר זה, וכתוצאה מכך החליט לתבוע את מר ד' בבית הדין.
מר י' תובע התנצלות בבית הכנסת והתנצלות בתפוצת דואר אלקטרוני של הישוב.
טענות הנתבע
התובע, מר י' נוהג להתנכל אלי, ובעקבות התנכלויות נשנות וחוזרות, החליט לענות לו, ולהזכיר לו את עניין המזגן.
אף לטענתו של מר ד', יתכן שמר י' שילם על המזגן בסופו של דבר, אבל עשה את זה אחרי לחץ, ולא מרצונו הטוב. הוא הסתמך בדבריו על דברי תורם המזגן מר ד' א'.
בית הדין גבה עדות ממר ד' א', והוא טען שלא ידוע לו שהמזגן הגיע למר י' שלא בצדק.
כמו כן, מר ד' טוען, שהתובע מספר פעמים העליב אותו וקרא לו שמות גנאי בציבור. התובע הודה, שיתכן ופעם אחת נפלט לו כינוי גנאי.
מר ד', מבחינתו, תובע ניתוק כל קשר בין הצדדים, ושמר י' לא יפנה אליו בשום צורך ועניין.
מר י' טוען, שכל ההערות שלו הן צודקות, ונובעות משמירה שלו על קדושת בית הכנסת, ושלא יהיו דיבורים בבית כנסת.
לעומתו, מר ד' טוען, שכל הדיבורים שלו הם לצורך התפילה.
פסק דין
בית הדין, דן בטענות הצדדים בכובד ראש והחליט:
א. מר ד' מתבקש להתנצל בפני מר י' בבית הכנסת.
נוסח ההתנצלות: אני מבקש להתנצל בפני י' ביחס למה שכיניתי אותו גנב. בבית הדין התברר שהטענה איננה נכונה ואין לה שחר.
ב. בית הדין החליט, שמכיוון שהתובע מלכתחילה לא דרש פיצוי כספי בתביעתו אין לביה"ד להשית קנס כספי, אע"פ שמעיקר הדין הקורא לחברו גנב שלא כדין חייב לפצותו כפי שיעור הבושת שגרם לו (עיין בשו"ע חו"מ סי' תכ סע' לח).
ג. בית דין דורש ממר י' שלא להעיר למר ד' בכל צורה שהיא, כולל דפיקה על סטנדר או השתקה כלשהי. יש להפנות את ההערות לרבנים או לגבאים.
כמו כן, נאסר על שניהם להגיד כל ביקורת זה על זה, הן אישית והן על תפקידים ציבוריים, כגון גבאות וכדומה, וכ"ש כינויי גנאי זל"ז, שכל המכנה שם לחברו אין לו חלק לעוה"ב ובפרט בבית הכנסת.
שני הצדדים צריכים להבין שהערותיהם לא פוגעות רק בהם, אלא בכלל מתפללי בית הכנסת, ופוגעות באווירת הקדושה והנעימות הראויה במקום.
ביה"ד קורא לציבור המתפללים לשמור כל אחד על לשונו ועל כבוד בית הכנסת ועל כבודו, ולהתנהל בצורה המכבדת את המקום הקדוש ואת המתפללים.
"והאמת והשלום אהבו"
ובאנו על החתום
אוריאל אליהו – אב"ד אלעד שלמה יוסף – דיין פנחס ויסנברג – דיין
