חנוכה – ראובן יהודה ויוסף
בפרשת מקץ נקרא על כך שיוסף עלה לגדולה. נשאלת השאלה בזכות מי הוא עלה לגדולה? בזכות יהודה שיעץ למוכרו לישמעלים או בזכות ראובן שאמר להשליכו אל הבור? לכאורה ברור שעצת יהודה היא שהצילה את יוסף והעלתה אותו לגדולה.
אך השאלה הנשאלת היא מדוע התורה משבחת את ראובן ולא את יהודה ?
בפרק לז' פס' כא-כב כתוב:
וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ. וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל־הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־תִּשְׁלְחוּ־ב֑וֹ לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתוֹ֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיב֖וֹ אֶל־ אָבִֽיו:
לעומת זאת חז"ל אינם משבחים את יהודה ואומרים במסכת סנהדרין דף ו עמוד ב
רבי מאיר אומר לא נאמר בוצע אלא כנגד יהודה שנאמר ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכל המברך את יהודה הרי זה מנאץ ועל זה נאמר ובצע ברך נאץ ה'.
מה עוד שכתוב וירד יהודה ואומרים חז"ל שהשבטים הורידוהו מגדולתו? לכאורה לא מובן למה הרי יהודה הציל אותו ממוות ובזכותו יוסף עלה לגדולה. אך ראובן לעומתם יעץ להשליכו לבור מסוכן עם נחשים ועקרבים. מה עוד שהוא הלך אחר כך הביתה לעזור לאביו, ולא דאג להאכיל את יוסף?
לכאורה הפשט הוא שראובן עשה את מירב המאמצים שיכל, בכדי להציל את יוסף. הוא לא יכל לסתור לגמרי את דברי שמעון ולוי שהיו רבים, ולכן יעץ לזרוק את יוסף לבור. אך יהודה היה המנהיג ויכל להצילו לגמרי משאר אחיו ולכן חז"ל מגנים אותו, והאחים הורידוהו מגדולתו.
אולם, הסבר אחר לשאלה זאת מוסר לנו רבי ישראל משקלוב, שהיה תלמיד הגר"א, ועלה לארץ בכדי ליישבה.
מסופר שיום אחד נפגשו ר' ישראל משקלוב ורבי חיים מצאנז. ר' ישראל סיפר לרבי חיים על הקשיים הרבים ביישוב הארץ, והסבל הגדול של החלוצים. רבי חיים שאל אותו את שאלתנו וענה לו (רבי חיים): ראובן אומנם לא הציל את יוסף ואף הכניס אותו למקום מסוכן, אך זה היה בארץ ישראל. לעומת זאת יהודה הציל את יוסף, אך הגלה אותו לחוץ לארץ.
אמר ר' חיים: עדיפים קשיים בארץ ישראל מאשר גדולה זמנית בחוץ לארץ !
כלל זה נכון לא רק למצב החומרי של האדם אלא אף לרוחניות. המצב הרוחני של האדם בארץ ישראל טוב בהרבה מאילו היה חי בגלות.
אף בחג החנוכה אנו רואים את החשיבות שראה עם ישראל בהישארות בארץ ושמירה על הרוחניות ומלחמה ביוונים ובהתייוונות.
כך אף ניתן להסביר את המדרש שמקשר בין ראובן לחנוכה ואומר: "הדודאים נתנו ריח – זה ראובן, ועל פתחנו כל מגדים – אלו נרות חנוכה.
הקשר בניהם הוא ששניהם רצו לשמור על יהדותנו בארץ ישראל.
